מתקרבים לעימות? המכון למחקרי ביטחון במסר לצבא: "פינוי האוהלים בהר דב גם במחיר עימות"

משבר האוהלים של חיזבאללה בהר דב: המכון למחקרי ביטחון לאומי פרסם אתמול אזהרה וקרא לפנות את האוהלים גם במחיר של עימות

במאמר שפורסם מטעם המכון נכתב כי על ישראל לפעול בכל דרך אפשרית להסרת האוהלים של חיזבאללה בהר דב. על פי כותבי המסמך על ישראל לתחום מהלך מדיני בזמן ובמידה וזה ייכשל על ישראל להסיר את האוהלים גם במחיר של סיכון בהידרדרות הביטחונית מוגבלת. נזכיר כי בחודש שעבר פורסם תיעוד של שני אוהלים מאוישים באנשי חיזבאללה בסמוך להר דב שהוקמו בצידה הריבוני של ישראל. למרות האירוע בישראל הוחלט שלא לפעול להסרתם בכוח, אלא לפנות לערוצים דיפלומטיים. אחת המסקנות של מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי שאנו מצויים בתהליך של שחיקת ההרתעה הישראלית מול חיזבאללה ובשל כך פורסמו המלצות ולפיהן נדרשת הפגנת כוח ונחישות מצד ישראל כדי לשפר לטובתה את "מאזן ההרתעה". עוד מתארים המומחים את אופן הפעולה הנדרש לפינוי ולפיהם "שיטת הפינוי ואופן הביצוע ראוי שתשלב תחבולה מצד אחד אך נחישות והמחשת עוצמה החורגת מהציפיות של חיזבאללה".

על פי המאמר הקמת האוהלים והנחישות שמפגין חיזבאללה שלא להסירם משקפים עלייה בביטחון העצמי של חיזבאללה מול ישראל בתקופה האחרונה ויתר תעוזה מצידו, תוך נכונות ליטול סיכונים. ביטויים בולטים לכך מהווים האירועים החריגים מהחודשים האחרונים: האולטימטום שחיזבאללה הציב בסוגיית מאגר כריש, הפיגוע בצומת מגידו באמצעות מחבל פלסטיני שחדר מגבול הצפון (13 במרץ) וירי הרקטות מלבנון (6 אפריל), שעל אף שבוצע על ידי גורמים פלסטינים, סביר שההכנות והתשתית הוקמו בידיעת חיזבאללה. במקביל ניכרת עלייה בהיקף נוכחותם של פעילי חיזבאללה לאורך הגבול ובמידת נכונותם לייצר חיכוכים עם צה"ל לאורך הגבול.

נראה כי חיזבאללה מונע על ידי הבנתו המוטעית, כי הקשיים הפנימיים בישראל מאז הקמת הממשלה הנוכחית מבשרים חולשה וכי בישראל אין עניין בעת הזאת לצאת למערכה מולו. להבנתנו, גם חיזבאללה איננו מעוניין במערכה צבאית רחבה אך מפרש את ההתפתחויות כהזדמנות עבורו, הן לשיפור "מאזן ההרתעה" מול צה"ל, והן להרחבת נוכחותו בדרום לבנון ואחיזתו בגבול. חיזבאללה סומך על העניין הישראלי להכיל את האירועים ולמנוע הדרדרות רחבה ולכן לא חושש מחיכוכים. גם אם הקמת האוהלים התחילה בטעות של פעילים בשטח שלא היו מודעים למיקום קו כחול (הגבול), הרי שהמשך נוכחותם ואף ההרחבה מאוהל אחד לשניים משרתים את חיזבאללה לשיפור מעמדו כ"מגן לבנון" מול הציבור הלבנוני ולהפגנת חשיבותו עבור איראן ותפקידו המרכזי במסגרת "ציר ההתנגדות" לישראל.

אנו מצויים בתהליך של שחיקת ההרתעה הישראלית מול חזבאללה. הוא מעז יותר ופועל באופן בוטה יותר מבעבר. התהליך המתמשך של בניין הכח של חזבאללה, והפרשנות של פעולת כוחותינו ככזו הנמנעת מחיכוך עם הארגון מביאים למצב חמור מבחינה אסטרטגית. מצב של ביטחון עצמי מופרז העלול להביא להסלמה. בין אם חזבאללה פועל ממצוקה לאור המצב הקשה בלבנון, והוא מבקש להצדיק את קיומו, או בין שפועל מתוך יוהרה וביטחון עצמי מופר, המגמה מסוכנת, ויש לעצור אותה.

המלצות:

1. מבחינתה של ישראל בנסיבות שנוצרו חשוב מאוד שלא לשחק לידיו של חזבאללה. על ישראל לפעול בכל דרך אפשרית להסרת האוהלים של חיזבאללה בהר דב. זאת משתי סיבות עיקריות: ברמת השטח, נוכח הצורך לעצור את מאמצי חיזבאללה להרחיב את נוכחותו בסמיכות לגבול. חזבאללה מנסה, ליצר באופן הדרגתי מציאות חדשה והפעם תוך חדירה לתחום הריבוני של ישראל – מצב שישראל לא יכולה להסכים לו. במישור האסטרטגי, נדרשת הפגנת כוח ונחישות מצד ישראל כדי לשפר לטובתה את "מאזן ההרתעה" מול חיזבאללה שנשחק בתקופה האחרונה.
2. נכון עשתה ישראל שפנתה תחילה לערוצים הדיפלומטיים על מנת לחשוף את מהלכיו של חזבאללה, המפר באופן בוטה וקבוע את החלטת מועבי"ט 1701. ויש למצות את המהלך המדיני אך לתחום אותו בזמן. לזכות בהכרה ותמיכה בינ"ל בעמדתה ובדרישותיה לפירוק האוהלים, שנבנו בשטחה; ולבסס את הלגיטימציה לאפשרות של פעולה ישראלית להסרת האוהלים.
3. בהנחה, שלאחר חשיפת האירוע, הסיכויים להצלחת המהלך הדיפלומטי נמוכים ביותר יש לבצע פעולה ישראלית להסרת האוהלים, גם במחיר של הדרדרות לעימות מוגבל בשטח. שיטת הפינוי ואופן הביצוע ראוי שתשלב תחבולה מצד אחד אך נחישות והמחשת עוצמה החורגת מהציפיות של חזבאללה.