"אם המחבלים לא היו מגיעים למסיבה ורוצחים את הילדים שלנו אף אחד לא יכול לדעת לאן הם היו יכולים להגיע"

בבית העלמין בבית שאן הולכות ונשלמות העבודות להנמכת החומה המפרידה בין חלקות והצבת צמחייה שתחליף את המחיצה שהייתה קיימת לפני סערת הקבורה של אלינה פלחטי שנרצחה במסיבת המוזיקה ברעים. פלחטי ז"ל הוכרזה כנעדרת עד 30.10.23 אז נמסרה הודעה למשפחתה על הירצחה והיא בת 21 במותה. אלינה, הייתה בתהליך גיור אך לא הספיקה להשלים אותו ונטמנה מחוץ לגדר בבית העלמין.

בכנסת מיהרו לקיים דיון בנושא בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שדנה בנושא זירוז הליכי גיור וזאת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" שם אמר יו"ר הועדה ח"כ עודד פורר: "אין ביזוי גדול יותר של המת".

כמה ימים אחרי אותו דיון, פרסמנו לראשונה ב"קול רגע" שאנשי המועצה הדתית בבית שאן הודיעו למשפחה שנמצא פתרון הלכתי שיאפשר את הנמכת החומה והגדר שמפרידים בין שתי החלקות ובמקום תוצב צמחייה שתחליף את המחיצה שקיימת היום.

מאז, נמשכות העבודות לשביעות רצון המשפחה והיום סיפרה אולגה, אימה של אלינה: "המצב עדיין קשה וזה לא נהיה קל יותר, זה עדיין לא נתפס. העולם ממשיך ובשלב מסוים גם אנחנו ממשיכים. הבת שלי נרצחה במלחמה וכואב לי מאוד. הכעס שלי היה כשקברו את הבת שלי מעבר לגדר זה אירוע שמבחינתי אסור היה שיקרה אבל מאז עשינו ועשו הרבה דברים. הורידו חלק גדול מהגדר שמו עציצים במקום וזה נראה הרבה יותר מכובד. במצבים כאלה מבחינתי אסור שתהיה הפרדה. אני מבינה שיש אנשים דתיים שלא מסכימים אבל שאף אחד לא ישכח שאלינה נרצחה במלחמה, אף אחד לא בחר למות ב"נובה" ולא רצחו אותם שם לפי דת. הבת שלי נרצחה כשהיא לא מכירה חיים אחרים, היא הייתה ישראלית לגמרי".

קרא עוד:

• אולגה פלחטי, שבתה נרצחה ונקברה מחוץ לגדר: "אלינה נשרפה, נרצחה כיהודייה". ח"כ פורר: "ביזוי המת, מתבייש בשם המדינה"
• אולגה פלחטי: "גם אם ירצו לשנות את ההחלטה – אני לא אוציא את הבת שלי מהקבר ואעביר אותה מקום"
• פרסום ראשון: המועצה הדתית בבית שאן הודיעה למשפחת פלחטי שנמצא פתרון הלכתי שיאפשר את הנמכת החומה והגדר שמפרידים בין החלקות בבתי העלמין

בקול שבור שיחזרה אולגה את הימים הקשים שעברו על המשפחה: "בזכות הילדים שלנו שהיו במסיבת "נובה" אנחנו חיים, אם לא הייתה מסיבה והמחבלים לא היו מגיעים לשם ורוצחים את הילדים שלנו אף אחד לא יכול לדעת לאן הם היו יכולים להגיע. אני רוצה להגיד תודה לכל הילדים שנרצחו שם שעצרו בגופם את המחבלים. שלושה שבועות לא היה לנו מושג מה קרה לאלינה, שלושה שבועות קשים מאוד. אי אפשר להסביר מה חשבנו, מה חיפשנו ולאיזה אנשים הגענו. תמיד הייתה תקווה, אני הייתי בטוחה שהיא בחיים והיה מאוד קשה לקבל את ההודעה שהיא נרצחה. היא לא סתם נרצחה היא נשרפה עם עוד 4 אנשים מתחת לאמבולנס ליד קיבוץ בארי".

איך מתמודדים עם המחשבה על הרגעים האחרונים שלה?

"המחשבות והחוסר וודאות מה קרה שם בדיוק הרס לנו את החיים. הכי מפחיד אותי שעל ידה לא היה אף אחד שיכל לעזור לה. קשה לקבל את זה. כל הסרטונים שראינו באיזה לחץ ופחד היו הילדים שם זה לא יאומן".

כעת נערכת אולגה למאבק הבא שלה להבטיח שאף משפחה לא תעבור את מה שעברה: "אני לא עוצרת בזה, אני רוצה להמשיך גם בשביל אלינה וכל מי שבמצב שלנו ואני אדרוש שיהיה חוק ספציפי במקרים כאלה. אני רוצה שאף אחד לא יהיה בסיטואציה שאנחנו עברנו ואני אמשיך להילחם. אני חושבת שככה אלינה הייתה רוצה, היא הייתה חזקה ואני אעשה שיהיה לה טוב ושלא תחשוב שהיא נרצחה שם ואף אחד לא חשב עליה".