"תמיד ידעתי שהוא יקפוץ על מה שצריך כדי להציל את החיילים שלו, הוא לא חשב על המשפחה, הוא חשב להציל את החיילים שלו"

גיבור ישראל, רב סרן, דוד פימה (32) מבית שאן, נפל אתמול בקרב במרכז רצועת עזה לאחר שנשכב על בור ממולכד והציל את חייהם של שלושה לוחמים נוספים שהיו איתו בקרב.

הוא שירת בתפקידו האחרון כסגן מפקד גדוד 198, עוצבת 'בני אור' (460). דוד הותיר אחריו אישה, אופק וילד, הראל.

בר פחימה, אח של דביר, ספד לו: "כולנו חיכינו לו שיבוא הביתה ויספר לנו מה על המלחמה ואתמול החזירו לנו אותו בארון, בסיוטים לא חשבנו שזה יקרה. זה מצב שהוא בלתי נתפס. יום יום הייתה לנו דאגה בלתי פוסקת לדביר כל יום היינו מקבלים דיווח שהכל בסדר אבל אתמול הדיווח לא הגיע וכולנו התחלנו לדאוג והרגשנו שמשהו לא טוב קורה. בערב דפקו לנו על הדלת וכל העולם השתנה. דביר היה אדם מיוחד, עמוד התווך של המשפחה בכל מה שצריך ומי יעזור לנו עכשיו שהוא איננו. לדבר עליו בלשון עבר זה בלתי נתפס".

בשנים האחרונות דביר עבר להתגורר בכפר יונה עם משפחתו: "דביר תמיד דאג להגיד שהוא מבית שאן ולהתגאות בעיר, הוא היה אור לכולם כל מי שהוא נגע בו יגיד לך שהוא היה מישהו מיוחד. תמיד חיזק את כולם, למרות הקשיים שהוא עבר בחיים. תמיד דאג לנו ושמר עלינו והיה בשבילנו. הצבא היה בשבילו משהו שאי אפשר להסביר, מגיל 15 התכונן לתפקיד קרבי, הוא היה רץ בשדות של בית שאן להכין את עצמו לגיוס. אבא שלנו הוא המודל לחיקוי של דביר את כל החיים שלו נתן למדינה ואתמול כשהתקבלה הבשורה הוא אמר "נתתי את כל החיים שלי פלוס ילד". הכאב הוא עצום קשה מאוד לנחם ואנחנו מקווים שזה לא יקרה לעוד משפחות".

ספר על השיחות האחרונות שלכם.

"מאז שהתחילה המלחמה הוא יצא רק פעם אחת מהרצועה ופעם נוספת להתארגנות בבסיס ואז יכלנו לתקשר בטלפון. ביקשתי ממנו שישמור על עצמו והוא אמר שהוא לא מפחד, שיש לו משימה לבצע. אמרתי לו שיבוא הביתה ויתרענן והוא סירב הוא רצה להיות עם החיילים שלו. ביציאה האחרונה שלו הביתה הוא פגש את אישתו, ואבא שלי שהוא עובד צה"ל היה נוסע לדרום ונפגש איתו. הוא היה מסמס הרבה ואומר שהם עובדים קשה בעזה. שהוא לא יכול לפרט הכל, הוא תמיד דאג לחברים שלו ודאג להציל אחרים. תמיד ידעתי שהוא יקפוץ על מה שצריך כדי להציל את החיילים שלו וזה קרה גם באירוע שהוביל לנפילתו. הוא היה ראשון בכוח הוא קפץ כדי להציל את אחרים. הוא לא חשב עלינו, על הבית ועל המשפחה הוא חשב להציל את החיילים שלו".
"לאחרונה היה לנו אירוע משפחתי מקרבה ראשונה ואימא שלי רצתה שהוא יגיע והוא סירב, הוא אמר לה תפסיקי לדבר שטויות כי הוא לא ייצא לאירוע וישאיר את החיילים שלו בעזה. הוא היה ציוני, אהב את המדינה ונתן את הגוף והחיים שלנו למען המדינה. כל הזמן הוא היה מתנדב, רק רצה לתת ותמיד בצניעות. הוא תכנן להגיע לתפקיד הרבה יותר משמעותי בצבא, בחדרים סגורים הוא גם אמר שהוא רוצה להיות משהו גדול בדרג המדיני".

עוד העביר האח מסר לצבא ולמדינה וקרא להמשיך בקרבות למרות נפילת אחיו: "אני מבקש מהצבא לא לסגת, להמשיך את העבודה עד הסוף כי הדם של אח שלי הוא לא הפקר. צריך שהצבא יתן הכל ומדינה תיתן הכל כדי להסיר את האיום הזה ושלא נראה את חמאס ממשיך להתקיים. חייבים לנצח בכל הכוח בכל מצב וכמה זמן שזה ייקח. אני סומך על הדרג המדיני שיעשו מה שצריך, הפקדנו בידם את היקר לנו מכל והם צריכים ללכת עד הסוף".

הוא דיבר איתך על הרצון והמאבק של החיילים בעזה לשחרור את החטופים?

"בשיחות אחד על אחד שלי איתו הוא סיפר שהם הופכים בעזה אבן על אבן, שהוא היה נותן הכל כדי להחזיר אותם הביתה ואמר שזאת מטרת העל".