אביו של מיכאיל סמארה: "מספיק עם המלחמה, הבן שלנו לא יחזור אבל לפחות לא יהרגו בנים נוספים"

ביום שישי נקבע מותו של מיכאיל סמארה מכפר יאסיף לאחר שנפצע אנוש ביום רביעי מרסיס של מיירט באזור נהריה. במשך כמה ימים נאבקו הרופאים, במרכז הרפואי לגליל בנהריה, על חייו אך כאמור נאלצו לקבוע את מותו בסוף השבוע. באירוע נפצעו 19 בני אדם נוספים.

מיכאיל סיים תואר ראשון באוניברסיטת סלובקיה והיה בארץ בחופשה מהלימודים. הוא היה בדרכו לחבר במזרעה ורסיס חדר לרכבו ופגע בראשו, לאחר מותו החליטה המשפחה לתרום את איבריו כדי להציל חיים.

נסראת סמארה, אביו של מיכאיל: "מיכאיל למד למד בישראל עד התיכון ולאחר שנתיים יצא ללמוד בחו"ל, סיים תואר ראשון ושני והתחיל לעשות דוקטורט. הוא היה תלמיד מצטיין, עשה מחקרים וכתב מאמרים, היינו נפגשים פעמיים בשנה כשהיינו טסים לסלובקיה לבקר אותו. השגרירות הסלובקית הייתה בהלוויה. שלושת הבנים שלי למודים בחו"ל. מיכיאל היה מגיע כל שנה לבקר, יש לו הרבה חברים בישראל ובעיקר בקיץ".

"הקיץ הזה היה קיץ שונה, התלבטתי אם לאפשר להם להגיע אבל בסופו של דבר למרות החשש שהיה לי מהמלחמה אמרתי להם להגיע. הוא נסע לבקר חבר שלו במזרעה והאסון הזה פקד אותו. הוא קיבל רסיס של 7 מ"מ מהטיל המיירט בראש ופגע בגזע המוח. הוא הגיע במצב אנוש ונלחמו על חייו כמה ימים, נתנו לנו תקווה כמה ימים כדי שיקרה נס אבל הנס לא קרה. הנשק לא מפריד בין בן אדם לבן אדם".

כאמור מיד לאחר שנקבע מותו החליטה המשפחה לתרום את איבריו: "כשתרמנו את האיברים לא אמרנו למי כן ולמי לא, אנחנו רוצים להציל עוד נשמות שלא ידעו צער. אשתי הסלובקית היא שהסכימה וההחלטה הראשית הייתה שלה כדי להציל  אנשים אחרים ולא חשוב מי הם. הדם הוא אדום. ביקשנו מבית החולים לפגוש את האנשים שתרמנו להם את האיברים. מיכאיל היה בן אדם בריא ותרמנו את כל מה שאפשר לטובת הצלת חיים. מספיק עם המלחמה, הבן שלנו לא יחזור אבל לפחות לא יהרגו בנים אחרים, השלום הוא השקט הגדול".