"אי אפשר לעכל שכל מה שעברנו יישאר כזיכרון ושלא יהיו לנו חוויות חדשות יחד"

האסון בקיבוץ שומרת: אתמול הובא למנוחות סמל עידו בן צבי, בן 21, משמרת, לוחם שריון שנפל ביום שישי ברצועת עזה. בן צבי הוא הנופל השני מהיישוב לאחר שיום לפני נטמן רס"ב (במיל') גיא עידן.

בת זוגו של עידו, שירה סיפרה היום בתוכנית "מדברים ברדיו": "המשפחה הייתה אחרי חגיגות יום ההולדת של אמיר, אבא של עידו, ואז הגיע הטלפון על נפילתו של גיא עידן. אמיר שהכיר את גיא יצא מיד לכיוון הקיבוץ כדי לעזור בהכנות להלוויה וכשהוא הגיע הביתה להתארגן להלוויה הוא פתח את הדלת והקצינים עמדו שם, הם עוד לא הספיקו לדפוק בדלת. זה היה אירוע מטלטל, אף אחד לא יכול היה לדמיין שיהיו 2 נופלים מאותו קיבוץ".

שירה ועידו הכירו לפני שנתיים בזמן שהיו יחד בשנת שירות בניצנה, "אני ועידו היינו באותה קומונה, התאהבתי בו מהרגע הראשון. עידו בן אדם של שמחה, יופי ואהבה ובהתחלה היינו חברים טובים עד שהקשר התפתח והפך זוגי. הוא ידע שהתאהבתי בו מהרגע הראשון ועברנו הרבה ביחד ובשנה הזאת הוא התפתח מאוד ומשהו רגשי נפתח בו".

"עידו עבד עם בניצנה עם בעלי חיים במשק חי שלומדים שם חמלה וחיבור לחיות וזה שינה אותו. ראיתי את זה מהצד ואי אפשר היה שלא להתאהב בו. הוא תמיד היה האור והמרכז ובכל מקום שהיינו מגיעים שאלו אותי מאיפה הבאתי אותוף, הוא השאיר חותם. תכננו חיים שלמים ביחד את הטיולים והבית שנקים".

עם פרוץ המלחמה עידו עדיין לא היה מגויס אבל האירועים הקשים חיזקו אצלו את הרצון להתגייס לשירות קרבי: "ב-07.10 הייתה דאגה מאוד גדולה, היה לחץ במשפחה כי האבא של עידו נסע מיד למילואים והיה פחד. נסעתי אליו בערב, חיזקנו אחד את השנייה ובילינו כמה ימים יחד באלונים לשם התפנתה המשפחה. אני ועידו היינו פעילים בחמ"ל שהוקם שם, הוא נסע להתנדב בדרום וכל מה שהוא עשה הוא עשה מהלב. עם הזמן גם הרצון שלו להתגייס לשריון התגבר ובאמת זה מה שהוא עשה".

בתפקידו האחרון שירת עידו כחניך בקורס מפקדי טנקים בגדוד 196, עוצבת 'בני אור' (460), "אחרי הגיוס הוא היה מעט זמן בבית, הוא סגר בצבא ימים ארוכים והוא היה כל כולו בזה, הוא רצה להמשיך בצבא להיות קצין וראה את העתיד שלו בצבא. עידו ידע מה הוא רצה לעשות ומה שהוא רצה הוא הצליח. חברים שמגיעים לבקר בשבעה מספרים שהוא גם דאג להביא מוזיקה ואווירה טובה גם בעזה".

איך ממשיכים אחרי האירוע?

"אי אפשר לעכל שכל מה שעברנו יישאר כזיכרון ושלא יהיו לנו חוויות חדשות יחד. השיחה האחרונה בנינו הייתה ב-05.10 שנינו סגרנו והיינו בשיחות וידאו לאורך כל הסופ"ש. סמוך לשעה 18:00 איחלתי לו הצלחה ואמרתי לו שאני גאה בו והוא אמר שחשוב לו להיות ברצועה ושהוא כבר מחכה להיכנס. ממה שהבנו עידו היה בטנק המ"מ, הטנק הראשון וככל הנראה הם נפגעו ממטען שהוטמן במסלול שבו הם נסעו.

"הבשורה הייתה סיוט. בהתחלה דודה שלו, מיכל, התקשרה אליי סיפרה שעידו פצוע קל כי זה מה שהמשפחה ידעה בשלב הזה והייתה בי תקווה שהוא עכשיו ייצא מעזה ולא יישאר שם. חיכינו שהוא יתקשר כי ממה שאנחנו יודעים נותנים לפצועים להתקשר אבל הוא לא התקשר. שעה קלה אחרי דודה שלו סיפרה לאימא שלי על נפילתו ואז היא התקשרה אליי וזה היה נורא. נסענו מיד לשומרת שהיה בהכנות ללוויה של גיא ואנשים מהבית של גיא הגיעו לבית של עידו זה פשוט לא יאומן".