"לפני שבוע הוא אמר לי: אמא חסר אנשים. אני מרגיש שאני חייב להיות במילואים"

---

דובר צה"ל התיר אמש (שבת) לפרסם כי רס"ב במיל' ברק כלפון, בן 48 מהיישוב עדי שבעמק יזרעאל, לוחם בגדוד 7056 בחטיבה 226, נפל בקרב בדרום לבנון. בתקרית נפצעו שלושה לוחמים נוספים, שניים באורח בינוני ואחד קל.

האירוע התרחש ביום שישי בסביבות השעה 11:30, במהלך פעילות לטיהור מבנים בגזרה הדרום-מערבית של לבנון, כ-3.5 קילומטרים מהגבול. כוח צנחנים במילואים סרק מבנה בכפר ג'בין, כאשר במהלך הסריקה התפוצץ מטען שהונח במקום, ככל הנראה עוד לפני כניסת הפסקת האש. בצה"ל מעריכים בשלב זה כי המטען לא הופעל מרחוק, אך נסיבות האירוע עדיין מתוחקרות.

כלפון נפצע אנושות ופונה במסוק לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם עבר ניתוח חירום ואף חובר למכונת אקמו, אך לאחר מאמצי החייאה ממושכים נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

ברק כלפון הותיר אחריו אישה, שמרית, ושתי בנות, נגה ומיה. הוא עבד בחברת רפאל, נולד וגדל בקריית ביאליק, וב-11 השנים האחרונות התגורר ביישוב עדי. הלווייתו תיערך היום (ראשון) בשעה 14:00 בחלקה הצבאית ביישובו.

אימו של ברק, שרי כלפון: " ביקשתי ממנו ואחיו השני לא להתנדב. שניהם עובדים בגופי ביטחון. אחרי העבודה כל סוף שבוע היה עולה לקו ומשחרר מישהו להתרענן הביתה. הוא עשה את זה תקופה ארוכה מאוד עד שנכנס בעצמו כלוחם. סמכו עליו. הוא היה בעל ניסיון בלבנון. עוד מתקופת מלחמת לבנון הקודמת. הוא המשיך לעשות סופ"שים במילואים כדי לשחרר חבר".

"אדם שקול. אתמול סיפרו לנו שכשהוא עמד לעשות את מה שעשה אמר לכולם להתרחק. הוא הציל את החיילים שלו. הוא קיבל את המכה. שלחו לי תמונות איך הוא בכל מיני מצבים. כשהיה קצת מנוחה היית רואה אותם משחקים שש בש. את ברק תמיד ראו עם ספר. איך הוא מצליח להתמקד. הוא מאוד שקול והגיוני. עשה הכל בצורה נעימה. אף פעם לא בכוח. אנחנו ביקשנו ממנו להפסיק כלכך הרבה סבבים. אמרתי לו שיש לו חיים ואישה לילדות שזקוקות לו".

"לפני שבוע הוא אמר לי- אמא חסר אנשים. אני מרגיש שאני חייב להיות שם אני לא יכול להיות לא להיות שם. אם אני אגיד שהעבודה שלי חשובה, אז מי יהיה שם. אשתו אפשרה כי היא הבינה שאין עם מי לדבר. גם אחים שלו. אני ניסיתי כמה פעמים לעצור אותו. אבל הוא אמר שחינכנו אותם לערכים ונתינה".

"לפני שבועיים או שלושה החברים שלו נפגשו במסעדה. ברק התעקש שהחברים יגיעו. התמונה שצולמה שם, אותה ברק התעקש לצלם. הוא כאילו ידע שזו התמונה האחרונה".

"הוא לא הלך כי חייבו אותו. אלא מרצון לעזור למדינה. משליחות".