תלמידי קריית שמונה במציאות בלתי אפשרית: "הילדים שלי לא מוכנים להיכנס לזום. כמה אני יכולה להילחם?"

---

המציאות בקריית שמונה בימים אלו מבלבלת ומתסכלת את ההורים ואת הילדים כאחד. הורים מפחדים מצד אחד לשלוח את הילדים למסגרות החינוכיות כדי שלא ימצאו עצמם שוכבים ומתפללים של יפגע בהם טיל או כטב"ם, ומצד שני השארת הילדים בבית כרוכה באיבוד שעות עבודה.

בעקבות שינוי בהנחיות פיקוד העורף בו העימות, יצאה הודעה מטעם העירייה על שינוי נוסף בשגרת הלימוד של תלמידי העיר: "לאור השינוי בהנחיות פיקוד העורף ובתום הערכת מצב שקיימנו כעת, הוחלט כי הלימודים יתקיימו מחר (יום שלישי 26.5.26) במתכונת של למידה מרחוק. כיתות החינוך המיוחד בבתי הספר הרגילים ילמדו מחר במקלטי בתי הספר, והסעות החינוך המיוחד יפעלו כרגיל. בית ספר גוונים יפעל כרגיל, כולל הסעות מקריית שמונה. החל מיום רביעי צפויים בתי הספר לעבור למתכונת לימודים בקפסולות. הודעות מסודרות יועברו להורים על ידי צוותי בתי הספר. גני הילדים יפעלו מחר עד השעה 13:00. גנים שבהם קיים ממ״ד צמוד או מקלט עילי עם כניסה ישירה מהגן יפעלו כרגיל. גנים שבהם קיים מקלט תחתי יפעלו בתוך המרחב המוגן".

גולן בוכריס יו"ר הנהגת ההורים בקריית שמונה: "קשה מאוד לסגור את בתי הספר בקריית שמונה בעיקר אחרי שלוש השנים שעברנו עם הפינוי. החוסר של התלמידים בלמידה משמעותית. היום תלמיד בקריית שמונה שווה הרבה פחות מתלמיד בחצור הגלילית ודרומה. המתח פה הורג את האנשים. המתח פה לא משאחר לאנשים רגע של שפיות לשתות קפה. הדבר הזה מוציא מדעת. מדינה חייבת להחליט מה היא רוצה. או שהיא רוצה להחליט בשביל התושבים שיש שקט ובטחון או שהתושבים יחליטו בעצמם. אם 30% החליטו לא לחזור אז 20% יחליטו לעזוב. בחודשיים הקרובים אנשים יקבלו את ההחלטות".

"השבוע נפגשנו עם אלוף פיקוד העורף. שטחנו בפנינו את כל הטענות. מדובר בקצין מרשים, מודע לסכנות שעומדות בפניו. מסתכל על הסכנות נכוחה ומחליט החלטות לא פשוטות. אבל ההחלטות שהם מקבלים כרגע ישפיעו על המלחמה הבאה. מדברים על מיגון של בתי ספר כמו שמיגנו את בית חולים זיו, זה רלוונטי לעכשיו. אנחנו לא צריכים למגן את עצמינו לדעת. אנחנו צריכים להפסיק עם הגישה הנלוזה הזו. יורים טיל אז בונים עוד ממ"ד ועוד מיגונית. אנחנו צריכים שיורים עלינו טיל או רחפן, מעלים מטוס ללבנון ומורידים שם בניינים. אנחנו לא חיילים לא נולדנו להילחם".

"אנחנו צריכים להכריע את הארגון הזה שכלמהותו הוא להשמיד את מדינת ישראל".

כרמית, אמא לילדים בקריית שמונה ומנהלת שירות פסיכולוגי בעיר: "קמתי בבוקר להודעה שאין לימודים. מצד אחד בשבוע האחרון היו אזעקות כשההורים שלי היו בבית הספר,. אני לא יכולה לתפקד ככה. מה גם שהם לא יכולים להגיע למקלט ב 15 שניות. ההורה שלהם הייתה לשכב על הרצפה ולשים ידיים על הראש. מצפים ממני להמשיך לתת שירות במיוחד במקצוע שלי- הילדים שלי נשארים לבד בבית. מה אנחנו אמורים לעשות?"

"מצד אחד אני שמחה שהם נשארו בבית, כי שלי יש ממ"ד. מצד שני הם לבד. יש לי ילד בן 8 וילדה בת 10. הם מתורגלים. אני דאגתי להביא בייביסיטר. עבדתי רק חצי יום ואני בדרך אליהם. אני מנסה לתמרן. הלמידה מרחוק היא לא אפשרית. הילדים שלי לא מוכנים להכנס לזום. כמה אני יכולה להלחם? הם לא רוצים. הבן שלי אומר לי "אמא לא באמת לומדים אני סתם יושב. לא שומעים אותי".

"הילדים שלי אוהבים את בית הספר. הבן שלי שחזרנו משאגת הארי היה יום שביתה, אני קיבלתי בכי. הילדים שלי מתגעגעים לחברה הם כל היום סגורים בבית. אי אפשר לשחרר אותם לגן משחקים. אני לקחתי את הילד שלי לחוג כדורגל. ב17:31 הייתה אזעקה. הרבה ילדים בתוך המיגונית. כאוס ובלאגן. איך אפשר להמשיך לחיות ככה? שני הילדים שלי בטיפולים ריגשיים . הבן שלי לא מוכן להכנס להתקלח אם אני לא עומדת לידו. אני אזרחית שוות זכויות. כמו אזרח בתל אביב או כל מקום אחר בארץ. הממשלה שנבחרה אמורה לדאוג לי".