"לפני המלחמה היינו 5,000 תלמידים, היום אנחנו מדברים על כ-3,800 תלמידים"

---

"אמא, למה אני צריך לקום היום? מחר גם ככה יבטלו", המשפט שאמר ילד ממושב מנות לאמו, סיוון אביטל שסיפרה בכאב בראיון "במדברים ברדיו" לחיים הכט, ממחיש את תחושת חוסר הוודאות שמלווה משפחות רבות בצפון. בין אזעקות, שינויים בהנחיות וביטולי לימודים תכופים, הורים ותלמידים מתקשים לשמור על שגרה יציבה. גם כאשר מערכת החינוך מנסה להמשיך לפעול, רבים מהילדים מוצאים את עצמם מתמודדים עם שחיקה, תסכול ותחושה שהלימודים עלולים להיעצר בכל רגע.

כעת, על רקע המציאות המורכבת, נשאלת השאלה, מה באמת קורה בבתי הספר בצפון, וכיצד מתמודדים התלמידים, ההורים וצוותי החינוך עם המציאות המשתנה? גולן בוכריס – יו"ר הנהגת הורים עירונית בק"ש התייחס לדבריה של סיוון אביטל: "לשמוע את הדברים זה קשה. אי אפשר שלא להזדהות עם הדברים. אבל יש גם צד שני. והצד השני אומר שבמקום שאין אנשים, אהיה איש. במקום שאין תושבים, צריך להיות תושב. במקום שהגבול חסר ציונים, תהיה ציוני ותהיה בו".

"אנחנו לא יכולים היום לנטוש את קו הגבול הצפוני ולעבור דרומה. הדבר הזה יכול להשפיע על עתיד במדינת ישראל כולה. מה שכן, עם הביקורת אפשר להסכים. מדינת ישראל יכולה לעשות יותר עבור תושבי הצפון, עבור תושבי קו העימות בעיקר.עבור הילדים שגדלים כאן.למרות הפסקת האש, אנחנו עדיין שומעים פה את טראום התותחים ואנחנו שומעים פה את מטוס שכל האוויר שעוברים מעלינו בדרכם לתקוף עוד קצת יעדים. אז אני מאמין שאחרי הכול אנחנו נמצאים בסוף של האירוע הזה ואחרי שהאירוע הזה יסתיים, האזור הזה יקפוץ משמעותית".

לדבריו, מדינת ישראל צריכה לקחת את האחריות ולטפל במצב : "חייב לזכור שמדינת ישראל צריכה לכוון את האירוע, לא לתת לכל אחד למשוך לכיוון שלו, אלא, כמו שאמרתי, להעביר את הפרויקטור שהם שמו בנוף הגליל, להעביר אותו לקריית שמונה, לבנות סביבו את הצוות בקריית שמונה, לחוש פה את האזור, את מה צריכים, לשמוע את התושבים, לשמוע את נבחרי הציבור של העיר ושל כל קו העימות, ולהתחיל לייצר מענים לעתיד קדימה. במשרד החינוך כבר התחילו לייצר מענים, אנחנו פועלים כדי שידייקו אותם יותר אחרי המלחמה הזאת, ואני מקווה באמת באמת באמת לראות פה טוב".

"לפני המלחמה היינו 5,000 תלמידים, היום אנחנו מדברים על כ-3,800 תלמידים. יש לנו תלמידים נוספים ששוקלים לעזוב בחופשת הקיץ. מצד שני, יש הרבה משפחות שמזהות את ההזדמנות בקריית שמונה ועוברות לגור בעיר, גם את ההזדמנות וגם את הציונות, כמו שציינתי קודם. באים לפה כדי ליישב את חבל הארץ".