"מקווה שנעבור את הקיץ בלי אזעקות": ילדי קו העימות יצאו לחופש הגדול

---

שנים לא פשוטות עוברות על ילדי ישראל ובפרט על ילדי קו העימות בגבול הצפוני. זה התחיל אי שם בשנת 2020 עם פרוץ הקורונה והחיים שהשתנו להם בין רגע, והמשיך למציאות בלתי נתפסת שהם חווים מאז ה 7 באוקטובר. כזכור רבים מהם פונו מביתם, חלקם הספיקו לחזור, היו מספר סבבי לחימה, ולמידה תחת אש ולמעשה כבר יותר מ 6 שנים הם בשגרה שילדים לא אמורים לחוות. היום יחד עם כלל ילדי ישראל, הם מתחילים את החופש הגדול עם ציפייה גדולה ששנה הבאה תראה אחרת. שוחחנו ב"מדברים ברדיו" עם יעל זריהן מקיבוץ הגושרים שסיימה זה עתה כיתה י"ב בבית הספר 'הר וגיא' ועם שי אליהו מהישוב מעונה שסיימה כיתה ו'.

יעל זריהן: "זו הייתה שנה מאתגרת. אבל מדובר על שלוש השנים האחרונות. בכיתה י' קו העימות התפנה ועברנו כל אחד למקום אחר. אני הייתי במלון בכנרת, והלכתי לבית ספר שפתחו במיוחד למפונים. שם הייתה למידה כמה שאפשר. באמצע כיתה י"א חזרנו לקיבוץ. אמרו שהכל יהיה בסדר. אבל הייתה המון חוסר ודאות. זה היה מפחיד לחזור. שנה וחצי לא היינו בבית. חוזרים לצפון שהוא שקט, הוא לא כמו קודם. היו תיירים לפני וחיים, והמון אנשים שגרו פה שהחליטו לעזוב. יש מלא חברות שבזמן הפינוי לא היה בינינו קשר. כשחזרנו כולם מנסים להיות כרגיל אבל עברנו דברים שלא נוטים לדבר עליהם. ניגשתי לבגרויות, זה היה לא פשוט למרות שנתנו לנו הקלות. לא משנה ההקלות שנתנו לנו יש כמות חומר שצריך ללמוד, כי יש השוואה לכלל הארץ. זה משהו שנורא משפיע. היו המון שעות שלמדתי בבית לבד. כשהיה את הסבב האחרון עם האיראנים היה חוסר ודאות מטורף כי זה היה לפני הבגרויות. נאי שנה הבאה הולכת לשנת שירות בבית ספר לאמנויות בשדרות. אני מתרגשת להתחיל".

שי אליהו: "הייתה שנה לא קלה. בשלוש השנים האלו עברנו תקופה מאתגרת בצפון. זה היה קשה. אני מקווה שבחופש הגדול שלא יתקפו אותנו. שנהיה בסדר בצפון, שנעבור את זה בטוב. שלא יקרה משהו דומה למשהו שעבנרו בשנה הזו".