"זה כאב יום יומי שרק הולך ומתגבר"

---

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, עם תחילת מתקפת המחבלים, סמ״ר רותם דושי ז״ל, בן 20 משמשית ולוחם בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, הוקפץ מביתו ויצא דרומה. בדרך אסף לוחמים נוספים, וביחד הם נכנסו לקיבוץ כפר עזה, אל תוך הלחימה, במטרה להגן על התושבים ולהילחם במחבלים. בקרב הקשה שהתפתח במקום, רותם לחם באומץ, ניטרל מחבלים ונפל בגבורה. אביו ירון סיפר ב"מדברים ברדיו":

"זה כאב יום יום שעה שעה, זה כאב שרק הולך ומתגבר. הגעגועים, החלל שהוא השאיר לנו פה. ימי זיכרון או תאריכים מסוימים, אני חושב שזה יותר למדינה הפצועה שלנו ופחות לנו המשפחה. אנחנו לא צריכים את התאריכים האלה בשביל להרגיש את הכאב היום יומי. בימים כאלה אנחנו אולי קצת יותר עטופים בהודעות, בשיחות, בחיבוקים, אבל בימים הרגילים כולם חוזרים לשגרה ואנחנו חוזרים לשגרה ב-ע שזה קשה מנשוא".

"הוא יצא לשבת מקוצרת. הוא היה אמור לחזור במוצאי שבת לתרגיל של הצנחנים ולכן הוא השאיר את הג'יפ של המח"ט בבסיס אליקים. הוא היה במסיבה עד ארבע לפנות בוקר, חברים הורידו אותו פה בבית וברבע לשמונה הגיע הטלפון שביקש להעיר את רותם דחוף. אני ואשתי מעירים אותו. אנחנו רואים בטלוויזיה צבע אדום בדרום ואנחנו חושבים שזה עוד אחד מהסבבים הקצרים האלה, לא מבינים את גודל האירוע עדיין. רותם אחד שלוקח לו בדרך כלל זמן להתעורר, הוא קופץ מהמיטה כשהוא שומע שזה מהצבא, לוקח את הטלפון, אני לא יודע בדיוק מה אמרו לו אבל הוא כנראה הבין מהר מאוד ותוך דקות הוא כבר היה על מדים, נשק ותיק וביקש שאקפיץ אותו לג'יפ באליקים, שם נפרדתי ממנו, שם היה החיבוק האחרון שלי איתו".  

"אנחנו בעוד כמה שעות נוסעים לכפר עזה, אחרי שנתיים שלא הייתי שם. אני נורא מתרגש ונורא מפחד מהכניסה לקיבוץ כי זה מחזיר אותי אל הקיבוץ כשהיינו שם במקום שהוא נפל".