"זו הקרבה אבל ברגע הניצחון אתה מבין שכל העבודה שעשית משתלמת"

---

הוא איבד את אביו כשהיה רק בן שלוש, מתמודד עם הקושי הכלכלי שבדרך לצמרת ומוותר על לא מעט רגעים של שגרה לטובת אימונים מפרכים. אבל שי אל ירושלמי ממגדל העמק, אלוף ישראל באגרוף תאילנדי, לא מתכוון לוותר על החלום הגדול שלו: להפוך לאלוף עולם. בקיץ האחרון הוא כבר עשה צעד משמעותי בדרך לשם, כשיצא לתאילנד – מולדת הענף – וחזר עם ניצחונות בקרבות מקצועיים. עכשיו, כשהמשפחה עומדת מאחוריו, הוא מחפש את התמיכה שתאפשר לו להתאמן ולהתחרות בחו״ל, להשתפר ולהגיע לפסגת הזירה העולמית.

שי אל ירושלמי: "כשמרימים לך את היד ברגע הניצחון אתה מבין שכל העבודה שעשית משתלמת בסוף. הקרבות, הלילות המאוחרים, זה כיף. זה ספורט שמקורו מתאילנד והוא משתמש כמעט בכל אמצעי הלחימה. זה לא כמו שחושבים במשחקי וידאו".

איך הגיע לעסוק באגרוף תאילנדי: "הסתבכתי בבית ספר ואמא שלי רצתה לרשום אותי לאגרוף תאילנדי. אני חושב שאבא גאה בי. אני לא כל כך זוכר אותו, בעיקר מסיפורים מהמשפחה. אני עולה לקבר ומספר לו שאני מצליח והולך לי טוב".

"זה קשה, זה הקרבות, זה לא לצאת עם חברים, דיאטות בשביל להגיע למשקל. זה ספורט מאוד בודד שמפנים אליך המון את הגב. אני קם מוקדם וישר אחרי שחוזר מבית הספר הולכים למכון".

על הקושי הכלכלי וחיפוש אחר ספונסרים: "הרמה בישראל היא מאוד מוגבלת. הספורט פה לא מפותח. הדרך הכי להשתפר היא ללכת לחו"ל, למחנות אימונים, לתחרויות. אני באמת צריך את זה, אני לא הולך לתת לזה להתבזבז, אני הולך לתת בראש".