"בתוך שעה בן אדם חי ופתאום הוא איננו"

דני שלה: עולם הכדורגל נפרד השבוע מדני גולן שהלך לעולמו במפתיע בגיל 64 כתוצאה מאירוע לבבי. גולן, אימן בעברו את מכבי פ"ת והפועל חיפה בליגת העל, ובקבוצתו האחרונה את הפועל ר"ג בעונת 2018-2019. לאורך השבוע ספדו לו מאות חברים אישיים ומעולם הספורט שסיפרו על איש המקצוע והחבר שהיה גולן, בתוכנית "היציע הצפוני – מהדורת הלייב" שוחחנו עם טלי, רעייתו של דני שהכירה לנו את דני של המשפחה, הבעל, האבא ודני של המטבח והבישולים.

טלי: "דני שלי היה איש נדיר, אני איתו 38 שנים, מגיל 18, גידלנו משפחה לתפארת עם שלושה ילדים: שני, עידן ומאי. איש בית מדהים, בן אדם צנוע ושקט שכל מרכז עולמו עוד לפני הכדורגל היה הבית, המשפחה והילדים. זאת אבידה גדולה מאוד, זה חור גדול בלב. הוא היה איש עקרונות עם המון ערכים ואצלו הכבוד, האמינות והיושרה ליוו אותו לאורך כל החיים ולפעמים בכדורגל זה לא כל כך התאים. לפעמים בכדורגל היה צריך להיות אסרטיבי והוא לא היה מסוג האנשים האלה. התחושה הייתה שהוא נדחק החוצה אבל אני לא מצטערת על זה כי הוא תמיד עמד על הערכים שלו ובכבוד שהוא עשה לכולם וזה מה שהשאיר ממנו חותם בכל כך הרבה אנשים".

"הוא היה בן אדם צנוע לא מתערבב בתקשורת ובאנשים, אהב לעשות את העבודה שלו ולחזור הביתה לפינה השקטה שלו. הוא היה בשלן דגול הוא היה מבשל ארוחות שלא מביישות, תבשילים מטורפים, ממולאים ודגים ומה לא. הקציצות שאהבנו מאוד וכל סוג בשר שהיה מגיע למטבח. הוא פינק את המשפחה ואהב את סופי השבוע והקידוש בשישי שהיה בשבילו שיא השבוע. גם כשעידן שיחק ברומניה היינו מעלים פייס-טיים ועושים קידוש משותף כשהוא היה פנוי".

בשנים האחרונות ליווה דני את בנו, עידן גולן, בקבוצתו בוז'או הרומנית והיה לא מעט על ציר ישראל-רומניה: "הם היו מחוברים מאוד, בין 30 ל-40 שיחות ביום, עידן מתגורר בבוקרשט ומשחק בבוז'או שזה שעה ורבע נסיעה וכל יום הלוך חזור הם העבירו בטלפון"

כמה דברים שלא ידעת על דני שמעת בשבוע האחרון?

"לי ולדני יש סיפורי חיים ארוכים ועמוקים מאוד שאף אחד עדיין לא יודע, אולי ביום מן הימים. הבן שלי הציע שאני אכתוב ספר ואספר על כל מה שלא יודעים. דני ואני בתחילת הדרך, לפני הכדורגל, לא חיינו בארץ, גרנו בספרד הייתה לנו מסעדה יהודית כשרה בברצלונה כמה שנים ועידן נולד שם, הבאנו אותו ספרדי קטן לארץ. הייתה לנו זוגיות שעברנו בה המון דברים בדרך ואני לא חושבת שיש דברים שאני לא יודעת אבל גם אם יש אז הם כנראה דברים זניחים. תמיד כיף לשמוע סיפורים בשבוע האחרון היו כאן מאות אנשים מקשת רחבה של מקומות שדני היה בחיים שלו".

מה היה הסיפור שהכי נגע בך?

"המורה שלו לספורט, איתמר צור, סיפר איך הוא היה אדם שלא ויתר ולא ידע להפסיד גם כשהוא היה שחקן צעיר. באחד המשחקים מול כרמיאל המשחק כבר עמד להסתיים והתוצאה הייתה תיקו 0:0 ואז דני עלה מההגנה להתקפה והבקיע שער ניצחון בדקה האחרונה. הוא היה בן אדם שלא מוותר, נחוש עם הרבה מטרות ויעדים ואני מוקירה לו על זה כי הוא השאיר לי מתנה נהדרת, שלושה ילדים עם מלא ערכים, כבוד, משפחתיות וחום וזה לא מובן מאיליו".

הכדורגל תמיד היה שם?

"מהיום הראשון שהכרתי אותו. בימים ההם הוא נפצע וקרע את בצולבת ועשו לו ניתוח עם פחמים שלא הצליח, הוא ניסה לחזור לשחק וזה לא הצליח. דני היה אנציקלופדיה לספורט ממערכונים ועד חידונים שעוסקים בספורט הוא תמיד ידע הכל. הוא היה איש ספורט בכל רמ"ח אבריו".

מה ההישג שהוא היה הכי גאה בו?

"בשנה השנייה שלו כמאמן הוא העלה את צור שלום מליגה א' לליגה ארצית. הייתה ההתרגשות מטורפת כשהוא אימן עם ניר קלינגר את הפועל חיפה וניצח 0:3 את מכבי חיפה וכולנו היינו בטירוף. הוא היה מאוד מוערך ואנחנו רואים ושומעים את זה במהלך השבוע משחקנים שהגיעו אלינו הביתה".

מה קרה באותו יום נורא?

"הוא קם בבוקר בלי סימנים מקדימים, הוא טען שכאב לו המרפק ושאלתי אותו מה קרה אם הוא קיבל מכה כי זה לא היה צפוי. אחרי זה הוא הסתובב בבית עוד חצי שעה והיה לא רגוע אז החלטתי לקחת אותו לקופת חולים. כשהגענו קרתה הטרגדיה הנוראית הזאת ובתוך שעה הבן אדם היה חי ופתאום הוא כבר לא איתנו. הייתי איתו עד הרגע האחרון בכל הרגעים האלה. אומרים שזה היה אירוע לבבי, כנראה דום לב, אלה מילים מועטות אבל מספיק קשות".

איך ממשיכים?

"נסיים את השבעה ביום ראשון ונצטרך לאסוף את כולם ולהתמקד הלאה בחיים לצד דני ששומר עלינו מלמעלה. אני לא יודעת מה ילד יום אבל אין ספק שננציח אותו. הוא היה איתי 38 שנים באש ובמים בכל דבר והוא ראוי ומגיע לו לקבל את הכבוד הזה שאני אנציח את שמו. אני עוד צריכה לתת לזה חשיבה ונעשה את זה באופן הראוי ביותר שיעשה לו את הכבוד המגיע לו".

להאזנה לראיון המלא: לחצו כאן