אחרי שתי הארכות מעצר שבהן ספגה המשטרה ביקורת מסגנית נשיאת בית המשפט השלום בחיפה ומשופטת בית משפט בשלום בעכו על אופן ניהול החקירה והקושי להשיג ראיות ממשיות – השלושה שוחררו אתמול. נציגי המשטרה שהגיעו לדיון שוב טענו לראיות מודיעיניות בלבד וזאת למרות שהחשודים שוהים במעצר כבר מיום חמישי לאחר שהסגירו עצמם למשטרה. בשל העובדה שמשטרה לא עמדה בדרישות בתי המשפט קיבלה השופטת את בקשת סנגורם לשחררם למעצר בית. בתוכנית "היציע הצפוני – מהדורת הקיץ" סיפר אתמול נור גנטוס סבו של נביל חאיק, שחקן הכדורגל מבני סכנין למצב של נכדו: "אנחנו אופטימיים ואחרי כמה ימים של חושך אנחנו רואים את האור. אנחנו מאד מרוצים ומודים לצוות הרפואי שעובדים 24 שעות סביבו ואין מילים ממה שאנחנו עוברים והאושר שלנו שהמצב התחיל להתהפך ממצב של דאגות לתקווה. לאט לאט התחילו לעורר אותו והוא מדבר ונפגש עם הרופא שניתח אותו. הוא חשש שקטעו לו את הרגל והרופא הרגיע אותו שהכל בסדר הוא נרגע וביקש לשתות מים. הרופאים אומרים שזה ריסוק של מערכת הרגל, עצומת, כלי דם ועצבים הוא ספג 6-7 קליעים שריסקו לא את הרגל אבל ברוך השם בישראל יש רפואה טובה ודואגים לנו".
במהלך הריאיון ביקש גנטוס להודות לצוותים הרפואיים אך גם לאוהדי בית"ר ירושלים שהגיעו לבית החולים לאחל בריאות לשחקן הצעיר: "אני לא אשכח לרופא הזה שיצא מבית שלו ביום שבת וקיבל את נביל לטיפול ולקח על עצמו משימה קשה בזמן שהוא אמור היה להיות בבית. הגיעו לבקר אותנו הרבה מאוד אנשים כולל אוהדי בית"ר ירושלים שחלקם תרמו לנו את הבית שלו ורצה לארח אותנו כדי שלא נצטרך לעשות נסיעות מהצפון ומילא את המקרר באוכל שלא יחסר לנו כלום, זה מחמם את הלב שאתה רואה את האנשים שעושים דברים כאלה עבורך ואלה מלאכים".
ואתה שואל את עצמך למה רק ברגעים כאלה זה קורה?
"זה נושא לטיפוח ולטיפול למה אנחנו לא יכולים לחיות בצורה כזאת גם ביום יום? יש אנשים משני הצדדים שמוכנים לעשות טוב אבל הבעיה היא לא במיקרו אלא במקרו. אנשים יכולים לעבור ממחשבות רעות למחשבות של דו קיום. אנחנו כולנו נחייה פה אף אחד לא יכול לגרש אף אחד. באחת הפניות שלי לראש הממשלה קראתי לו להתעורר ולקחת את העניינים לידיים. במקום לעבוד על השיסוי תן תקווה לאנשים, אנחנו יכולים לחיות פה ביחד".
"אני הצעתי לאוהב בית"ר שהגיע שנעשה מפגשים ונדבר לא בסתר בגלוי מול כולם כי אסור לנו להתייאש כי אנחנו נאבד את כל המגזרים בישראל. בוא נתראה פנים מול פנים וכל אחד יעשה את הצעד אחד לשני ונשב יחד. למה לפחד לשבת יחד, למה אני מפחד לשבת עם יהודי ולדבר איתו והוא לא מאמין למה שיש לי להגיד. אני בן 70 וכל החיים שלנו חיינו במתח ומלחמות – לא מגיע לנו שקט ואחווה? הבעיה שלנו אלה האנשים שעושים את הפוליטיקה הרעה כדי לשלוט בנו".
היום (ב') שוחררו השלושה שנעצרו בחשד שירו לעבר הנכד שלך, עם איזה תחושות אתה יוצא מהימים האחרונים?
"אני מתעסק כרגע איך לחלץ את הנכד שלי מהמצב שלו. אני כועס על ראשי הציבור שלי שמקרה כזה לא מסייעים לי. למה ראש העיר של סכנין לא מלווה אותנו ודואג? למה חברי הכנסת הערבים לא יקימו צוות לטיפול בבעיות האלה? יש לי המון דאגות על המצב שלו אבל מישהו צריך לדאוג לכל נושא האלימות".
איך הגענו למצב שאנחנו סופרים יותר מ-130 הרוגים בחברה הערבית?
"זה לא התחיל אתמול, עד 2010 לא הייתה אלימות כזאת, כנראה שהצעירים היום שיוצאים מהלימודים ומתפרנסים בשכר נמוך זה לא מספיק להם ויש הרבה אנשי פשע שמארגנים בחורים צעירים ומשלמים להם לבצע אירועי פשע".
אז הפשע משתלם לפי מה שאתה אומר
"כנראה. אנשים איבדו צלם אנוש, היום סוגדים רק לכסף וזה המניע של כל האירועים האלה. זה לא עניין של חינוך זה הכסף. אם המשטרה רואה שיש אירועי אלימות וניקח את סכנין לדוגמא אם המשטרה מזהה שם אירועים אלימות – שתטיל סגר ותחפש את הנשק. למשטרה יש את הידע איך לטפל בזה שייקחו עיר עיר פרויקט אחרי פרויקט ואז המקומות האחרים יתחילו לחשוש. אי אפשר לטפל בכל החברה הערבית במכה אחת זה סיסמאות ולהאשים אותנו בחינוך. מי שאחראי לביטחון זה ממשלת ישראל, השרים, המשטרה והמוסדות של המדינה. למה לעצום עיניים הרי אם היו נרצחים מספר כזה של יהודים היו מוצאים את הרוצחים – אז איך זה לא קורה בחברה הערבית?".
"אני פונה לראש הממשלה תתעורר, העניין לא קל זה עכשיו במגזר אבל זה יהפוך למכת מדינה – אפשר עשיו לטפל בבעיה במקום לטפל ברפורמות תטפלו בבעיות של האנשים ובביטחון של האנשים שחשוב יותר גם ליהודים וגם לערבים".