בסוף הממשלה לא התפרקה והכנסת לא פוזרה. כמה מפתיע

במשך יותר משבועים אנחנו חיים בתוך הספין התורן. כותרות בלי סוף על עוד מכתב רבנים, או עוד ח"כ שדורש לפטר את אדלשטיין, ועוד כתב שטוען שגפני מתנגד בתוקף למתווה ושהולכים לפיזור הכנסת. אבל "ברגע האחרון" הושג מתווה, עם סקנציות בכאילו, והצעת החוק של האופוזיציה שנפלה. כמה פעמים כבר היינו בסרט הזה, ועדיין גם אחרי כמעט 20 שנות נתניהו במצטבר, אנחנו קמים מופתעים בבוקר למשמע הכותרות "בלילה הוסכם מתווה".

עד שהמתווה שהוסכם לא יעבור בחוק, אנחנו רחוקים מלדבר על האם הוא מתווה טוב או לא טוב, כי עוד יהיו בו כלכך הרבה שינויים. כרגע מה שכן ניתן להגיד זה שכל הצדדים יצאו נשכרים. הרי לא לנתניהו ובטח לא לחרדים הייתה סיבה ללכת לבחירות. אז מה קרה כאן בעצם? "כרוניקת נתניהו". השיטה עובדת כך: יש סאגה שמצריכה טיפול, הוא ימשוך את זמן הטיפול בה עד הסוף- שלעיתים גם אותו סוף מוגדר על ידו, הוא יגיע להסדר שניתן היה להגיע אליו מהיום הראשון, הוא ידאג שכולם יצאו נשכרים- "ובא לציון גואל". הסאגה באה על פתרונה.

סביב גיוס החרדים, כרוניקת נתניהו פעלה, ועוד איך פעלה. החרדים (ובעיקר ש"ס) הראו שהם "נלחמים", ובסוף קיבלו את מה שהיה אמור להיות מובן מלכתחילה. ממה שבעקבות ה7 באוקטובר גם היה בלתי נמנע- גיוס במגזר החרדי. אך הגיוס חלקי מאוד, בדיוק כמו שהם רצו, והסנקציות? הן כבר בעיה של העתיד בעוד בלוף "מבית היוצר". אילולא החרדים היו "נלחמים" ויוצאים חדשות לבקרים לתקשורת באיומי הסרק שלהם, מה הציבור שלהם היה חושב עליהם? וגרוע מכך, מה הרבנים היו חושבים? ההצגה של ש"ס הייתה כלכך טובה, שגם חברי אגודת ישראל והשר (לשעבר) גולדקנופף קנו אותה, ולכן האחרון הגיש את התפטרותו.

על מנת שכרוניקת נתניהו תעבוד, והספין יצליח לעבוד, הוא חייב איש מקורב, בעדיפות למישהו מתוך מפלגתו שיהיה "האויב מבפנים". כמו בפעמים רבות יולי אדלשטיין נשלף ממעמקי הספסל האחורי של הליכוד, הישר אל מרכז הספין. "מתווה אדלשטיין" הם אמרו, "לפטר את אדלשטיין" אחרים קראו במהלך השבועות האחרונים. עכשיו אנחנו יודעים להגיד, ולא בהפתעה, שהכל היה מתוכנן.

לבסוף- נתניהו. כרגיל ביבי יוצא עם ידו על העליונה, כי כל מטרתו היא שלמות הקואליציה, ואת זה הוא הצליח להשיג. גם אם היה ברור לו שמעולם היא לא באמת עמדה להתפרק. חשוב שיבינו שכלפי חוץ יש מאבקים, אבל הוא מסדר את הדברים. הפעם נתניהו אפילו קיבל מתנה מהאופוזיציה בחסות התרגיל הפוליטי שעשה- חצי שנה ללא חוק לפיזור הכנסת והצבעת אי אמון. הרי לא באמת איכפת לו אם חרדים יתגיסו או לא התגיסו, אם חטופים יחזרו או לא יחזרו. כל עוד המהלך לא משתלם לו פוליטית, הוא פשוט לא יקרה. אבל כשהוא כן משתלם לו פוליטית- יקרה גם יקרה. הכל כדי שהמים בנהר ימשיכו לזרום, שהכלבים ימשיכו לנבוח, והשיירה תמשיך לעבור.

מי משלם על כל זה? כרגיל אנחנו. כי לא מספיק חרדים יתגייסו ויחליפו את החיילים השחוקים שכבר שנה ושמונה חודשים נלחמים. כי שוב התעסקנו במשך שבועיים במה שהיה יכול להפתר ביום, במקום לדבר על ועדת החקירה הממלכתית שחייבת לקום, על חטופים, על יוקר המחיה, על החינוך, על זה שאנשים נרצחים פה בכל יום. כרוניקת נתניהו היא הסיבה שהוא ראש ממשלה כלכך הרבה זמן. הוא שולט בסדר היום הציבורי, ואנחנו? כנראה לעולם לא נלמד.