"חייו לא היו לשווא, הם היו חדורי מטרה ואמונה ולעשות את הדבר הנכון וכמו שהוא רצה לחיות"

אתמול הובא למנוחות סמ"ר אביאל וויסמן, בן 20, מפוריה עילית. הוא נפל בתקרית בבית חאנון בה נפלו עוד ארבעה חבריו מחטיבת הנח"ל.
ביום שאחרי הלוויה סיפר אביו, מרדכי וויסמן: "אנחנו מנסים למעכל ולהתמודד עם הרגשות, התפיסה שלנו שאנחנו כאן מסיבה והמהות שלנו כבני אדם קשורה לאלוהים והרוח הוא מה שמגדיר מה שנעשה בגוף ומשם שואבים כוח. כאב לא הייתי מאחל את זה לאף אחד, זה לא מחיר שרצינו לשלם, אני גאה בבן שלי ובמה שהוא הספיק לעשות. קראו לו רב פק"ל, הוא מאוד טוב בהרבה דברים. הילד מופנם, אכפתי ושקט, לא דברן בכלל, כזה שעומד במעגל השלישי ומקשיב ושם לב ותמיד הראשון להיכנס לכל מקום ותמיד ידעו שאפשר לסמוך עליו. הוא אהב את האמרה לדבר פחות ולעשות יותר. נציגי צה"ל הגיעו להסביר לנו מה קרה, עדיין הלמה ואיך זה קרה זה עדיין מתוחקר. הצוות שלו היה ברפיח תקופה ואז עבר לבית חנאון, גם בזמן המסלול הם ליוו צוותים פנימה לתוך הרצועה".

ספר על השיחה האחרונה
"אני גם לוחם בעברי ואיתי הוא שיתף ודיבר מה שהוא יכול היה להגיד. ראיתי כמה סרטונים שלא היו סודיים כדי להעביר את היום יום של המלחמה והשעות של השקט והלחץ. חשוב לנו לדובב את הילדים במיוחד שהם יותר מופנמים ובמצבים שהם עלולים לספוג טראומה שיהיה להם עם מי לדבר ולהוציא".
"לא זיהיתי אצלו פחד, הוא ידע שזה רציני ולא משחק ברצועה הוא היה אינטליגנטי מאוד אבל לזה הוא התכונן ושם הוא רצה להיות. אני בטוח שהוא עבר רגעי פחד אבל הוא לא שידר את זה בבית והיה מאוד רגוע. גם כשהוא שיתף איתי מה קורה הוא לא סיפר שהם פחדו. חייו לא היו לשווא ההפך, הם היו חדורי מטרה ואמונה ולעשות את הדבר הנכון וכמו שהוא רצה לחיות ועל זה אנחנו אומרים תודה".