"כשהודיעו לי שעמרי נפל הבנתי שכל מה שהיה עד עכשיו הפך לזיכרונות ושלא נזכה לגדל את הילדים שלנו ביחד"
בכרמיאל וביישוב טל מנשה ליוו היום למנוחות את סרן (מיל') עמרי יוסף דוד וסרן ידידיה אשר לב (26) שנפלו בקרבות בצפון רצועת עזה.
סרן (מיל') עמרי יוסף דוד, בן 27, מכרמיאל, סגן מפקד פלוגה בגדוד 9217, חטיבה 12 (חטיבת הנגב), נפל אתמול בקרב בצפון רצועת עזה, חברו חן דנינו סיפר בתוכנית "מדברים ברדיו" על הזיכרונות והאהבה של עמרי למוזיקה: "כל החבורה שלנו מגויסת, חלק משרתים לצפון וחלק בדרום, כולנו לוחמים ואנחנו מרוסקים. שהודיעו לי שעומרי נפל עברו לי הרבה דברים בראש והבנתי שכל מה שהיה עד עכשיו הפכו לזיכרונות ושלא נזכה לגדל את הילדים שלנו ביחד. אתה לא יכול לעבור בפנייה בעיר בלי לחוות זיכרונות שהיו לנו מגיל ילדות, כל אזור בעיר זה זיכרונות. בדצמבר תמיד למספר חברים יש יום הולדת, אנחנו כל שנה חוגגים בחודש הזה מספר ימי הולדת וזה אירוע מתמשך, יש פה חברים שהם מעל עשור יחד. גם השנה קבענו להיפגש כולנו בדצמבר ואנחנו לא יודעים איך לעבור את זה. מדובר בבן אדם הכי חזק שהכרתי, גיבור שאי אפשר לגעת בו. הוא התגייס לגבעתי ואני מיד אחריו ואין לי מילים לתאר כמה מדובר בגיבור עם הלב הכי טוב שהכרתי ואי אפשר להסביר את גודל האובדן".
על האהבה למוזיקה של עמרי והחברים סיפר דנינו: "כולנו מתעסקים במוזיקה ועמרי היה גיטריסט הכי טוב שיש, הוא זה שהביא אותי להתעסק במוזיקה. הוא היה רוקר אמיתי, אני לא מכיר עוד בן אדם עם ידע כזה ענק. אנחנו עכשיו יושבים וחושבים על השירים להלוויה ואני בטוח שאם הוא היה פה הוא היה מנגן את זה ברגע".
"אתה יוצא מהסדיר מתחיל את החיים והמלחמה פורצת ואתה מתגייס ויודע מה המחיר ועדין אתה מאמין שזה לא ידפוק אצלך בדלת. אם עמרי היה פה הוא היה נותן לי סטירה ואומר לי לרדת מחר חזרה לעוטף".
קרא עוד
- היום ה-40 למלחמה: היום ה-40 למלחמה: הותר לפרסום סרן (מיל') עמרי יוסף דוד, בן 27, מכרמיאל, סגן מפקד פלוגה, נפל בקרבות בצפון הרצועה
- לזכרם | השמות והפנים של הנופלים והנרצחים במלחמת "חרבות ברזל"
- יומן מלחמת חרבות ברזל
האבל הכבד ירד גם על יישוב טל מנשה, שם הובא למנוחות סרן ידידיה אשר לב (26), סגן מפקד פלוגה בגדוד שקד, חטיבת גבעתי שנפל אתמול בקרב בצפון רצועת עזה.
רב היישוב, הרב ראובן עוזיאל, סיפר: "מאז שמחת תורה אנחנו כמו כל עם ישראל נמצאים בעין הסערה והסערה עכשיו הכתה בנו בתוך היישוב. זה היה ברור שהוא יוצא למילואים, הוא ירד לעזה לשטחי כינוס ונכנס לעזה להילחם ולפני שהוא נכנס ההורים עוד הספיקו להיפרד ממנו ברגע קצר לחיבוק קצר וזאת הייתה הפרידה ממנו. אנחנו יישוב קטן של 180 משפחות והאבל מאוד מורגש, התדהמה והכאב מורגשים אצל כולם וכמובן אצל משפחת לב".
ידידיה הניח אחריו הורים: נועם ואורנה, אח ו-6 אחיות כשהוא היה הבכור. ידידיה למד בישיבה שבי חברון והיה אמור להשתחרר לפני מספר חודשים מהצבא. הרב עוזיאל: "אולי זה יישמע נדוש אבל הוא היה בן אדם אהוב, המשפחה שלו מוותיקי היישוב ואפשר לומר שהמאפיין שלהם זה הצניעות והשקט וגם ידידיה היה כזה, הוא תרם ועשה ומעבר לכך הוא היה מאוד דומיננטי בדרכו השקטה. אין לי ספק שבימים שהוא היה בעזה הוא עזר מעל ומעבר להצלחת המשימות".
"אחרי שהגיעו כוחות הצבא הגעתי לבית המשפחה והיה תהליך מאוד קשה. ישבנו עם נציגי הצבא להכין את מסע הלוויה וההורים רצו לשמוע על הפעילות שבה הוא נפל אבל הם עדיין לא קיבלו פירוט מה קרה שהוביל למותו".