00:00
"בהודעה האחרונה ליאב שלח לי: "אולי ניפגש מתישהו", ולא הספקתי לצאת לראות אותו"
בטבריה, הובא בתחילת השבוע למנוחות רס"ל (מיל') ליאב סעדה, בן 23, לוחם בגדוד ההנדסה 7107, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. בר שחרור, חברו הטוב של ליאב סעדה ספד לו: "ליאב היה חבר הכי טוב שלי כבר שני עשורים, אנחנו עדיין בשלבי העיכול וקשה לדבר עליו בלשון עבר. זה כמו לקחת לך חלק מהלב ולדעת שהוא אף פעם לא יחזור. היה לו צחוק מתגלגל שחרוט לנו בראש. יש משפט שאומר "מים שקטים חודרים עמוק" וזה גם מה שאמרנו עליו בהפסד, כולם יודעים כמה הוא היה שקט וצנוע אבל תמיד היה בולט ותופס את כל החבורה ביחד. אלוהים לקח את הבן אדם הכי טוב בחבורה שלנו קרוב אליו, המנהיג השקט של החבורה".
"ליאב אהב את הצבא, היה מוכן לוותר על הלימודים בשביל הצבא, הוא שירת בהנדסה והשתחרר לפני שנתיים בשנה האחרונה הוא נקרא פעמיים למילואים והפעם הוא לא חזר. הוא התגייס כבר בתחילת הלחימה ובחבורה שלנו יש הרבה חברים ביחידות מיוחדות שאת רובם גייסו".
מתי הייתה הפגישה האחרונה בניכם?
"לא הספקתי לראות אותו בשלושת החודשים האחרונים כי היציאות שלנו היו הפוכות אז הזיכרון שלי ממנו זה מלפני המלחמה. היינו בים והוא סיפר לי שהוא התקבל לתואר ראשון בלימודי המחשב ואני גם סיפרתי לו שאני מתחיל ללמוד. הוא תכנן לעבור למכרז אבל המלחמה קטעה את כל התכנונים. הייתה גם פגישה שעשינו אצלי בבית, שיחקנו פיפ"א בסוני והוא כל כך אהב לנצח אותי והלוואי שהייתי יכול לשחק איתו עוד פעם ושינצח אותי כמה שהוא רוצה".
"מתחילת הלחימה יושב עליי מאוד הנושא שכל החברים שלי נלחמים. בקבוצת הוצאפ שלנו שלחנו הודעה שכל מי שיוצא שיעדכן שהכל בסדר. ליאב יצא לפני שלושה שבועות בפעם האחרונה ושלח לי הקלטה "אולי ניפגש מתישהו, נראה מה איתך דיי כבר יג'ובניק תפסיק להיות בצבא. אנשי מילואים עושים פחות ממך". זאת הודעה שתלך איתי תמיד כי לא הספקתי לצאת כדי לראות אותו. אני מצדיע לו, הוא פייטר שוויתר על הכל והגן בגופו על המדינה ושמר עלינו".