מדוע ילד בן 4 לא מתקבל לגן עם צרכים מיוחדים במסגרתו למד בשלוש השנים האחרונות?

מדובר בילד שעוד מעט ימלאו לו ארבע – ושנכנס כבר בגיל 8 חודשים למסגרת החינוך המיוחד, שבה למד והתחנך במשך 3 שנים. הוריו מציינים בסיפוק שהמסגרת הייתה פשוט מושלמת עבורו, הצוות החינוכי עבד אתו במסירות וסבלנות – ונראה היה שהילד פורח ונמצא על המסלול הנכון – אלא שהמעבר לגן טרום חובה, שנראה היה כמו המשך טבעי, נתקל לתדהמתם של ההורים במעצור בלתי עביר: מנהלת המחוז בחינוך החרדי הודיעה להורים שהילד לא יוכל להמשיך כיוון שהוא אינו מגיע ממשפחה חרדית. אימו של הילד שני, פנתה בימים האחרונים לכל גורם אפשרי אך נאמר לה שהיות ומדובר ברשת חרדית, העיריה אינה יכולה להתערב בשיקוליה.

בתוכנית "מדברים ברדיו" סיפרה שני: "הטענה שלי היא לא כלפי גני פר"ח או הגנים אלא כלפי הפיקוח שמייצר חלוקה מגדרית באופן גלוי ומביך. מגיל 0-3 מי שמטפל במעונות אלה הם הרווחה שמחויבת לקבל את כולם מגיל 3 הילדים עוברים למשרד החינוך וכאן יש חלוקה מגדרית והיא מייצרת עוול שהוא על חשבון הבן שלי וכנראה עוד ילדים. המציאות הזאת שמערכת חינוך ישראל מחלקת אותה לפי מגדר יוצרת פער שלא ניתן לגשר עליו ויש כאן הדרה וחוסר צדק כלפי הבן שלי".

"הסבירו שיש ועדה שמתכנסת כדי לשבץ בגנים ועלתה שם שאלה האם אנחנו חרדים וכששאלו את מנהלת מחלקת החינוך היא אמרה שלא ואז נאמר שהוא לא יוכל ללמוד בגן פר"ח. מבדיקה שעשיתי נעשה פה איפה ואיפה. פניתי למועצה ושם הביעו בי תמיכה וראש המועצה אמר שהוא יעשה הכל לסייע. צריך לזכור שיש פה ילד וטובתו היא מה שחשוב".

בפוסט שפרסמה האם כתבה: "הבן שלי הוא לא סוג ב׳. הבן שלי הוא ילד עם צרכים מיוחדים. ילד מתוק, רגיש, חכם ומלא אור. בשלוש השנים האחרונות הוא עבר מהפך אדיר במעון "פר"ח בטבריה – מסגרת חינוכית-טיפולית שנתנה לו בית, אהבה, אמונה ובעיקר – סיכוי. הצוות לא ויתר עליו לרגע, ובעבודה משותפת, עם הרבה טיפוח ואמונה – הילד שלי צמצם פערים משמעותיים והתקדם מעל כל הציפיות. לאחרונה, קיבלנו אישור להמשך זכאות לחינוך מיוחד. היה לנו ברור שהוא ימשיך בגני "פר"ח" במסגרת המוכרת והטובה לו. זה הבית שלו. אבל אז הגיע השיבוץ והלב שלי נשבר – הבן שלי לא שובץ להמשך בגני "פר"ח"".

"כשמנהלת מחלקת החינוך פנתה לוועדה ושאלה: למה? איך זה ייתכן שילד שכבר שלוש שנים במסגרת הזו – לא יוכל להמשיך בה? התשובה הייתה: "כי ההורים לא חרדים". כן, קראתם נכון. הבן שלי לא שובץ בגן שבו הוא פורח – בגלל שהוא לא חרדי. ילד עם צרכים מיוחדים. ילד שכבר קיבל שם טיפול אוהב ומקצועי. והתשובה של המדינה היא – "לא חרדי? אין כניסה". פניתי לפיקוח. ביקשתי הסבר. אולי מדובר בטעות? המפקחת במחוז צפון חזרה בדיוק על אותה תשובה. אותו ניסוח. אותה אפליה. אני כותבת את זה בדמעות. אני לא מצליחה להבין – האם זה באמת מה שמדינת ישראל הפכה להיות? האם ילד חרדי שווה יותר מהבן שלי, כי ההורים שלו חובשים כיפה שחורה? אני אימא כואבת. אני אימא מבוהלת. אני אימא שנבוכה מכך שבשנת 2025 במדינת ישראל – יש ילדים שלא ראויים למסגרת חינוכית רק בגלל המגזר שאליו נולדו. ועכשיו אני פונה אליכם – כל מי שקורא את הפוסט הזה: מי מכם מוכן להסביר לי – במה הבן שלי נופל מילד אחר רק בגלל שהוא לא חרדי? ומי מכם מוכן לעזור לי להיאבק כדי שהוא יקבל את הזכות הבסיסית ביותר – להמשיך במקום שבו מאמינים בו? שתפו את הסיפור הזה. תעזרו לי להשמיע קול. כי הבן שלי לא צריך לשלם את המחיר – על מי שאנחנו!!"

משרד החינוך מבהיר: "במערך החינוך המיוחד פועלות מסגרות מגוונות – חלקן בעלות אורחות חיים מגזריים, במטרה לתת מענה מיטבי לילדים. שיבוץ הילדים נעשה לפי הצרכים החינוכיים והטיפוליים, ובהתאמה למסגרת שתשרת את טובת הילד. בעקבות הפנייה – המחוזות הרלבנטיים והרשות יגבשו מענה מותאם לילדים בעיר".