סמים פסיכדליים למטרות טיפול בעקבות ה7 באוקטובר? "הצפי שלי הוא כניסה לסל בתוך שנתיים"

ד"ר אלון רשף, מנהל מערך הבריאות הנפשית בבית חולים העמק. הכיר והתאהב במקצוע מתוך חוויה אישית כשהגיע לטיפול זוגי, החליט ללמוד את זה ומאז הוא עשרות שנים בתחום. בנוסף למד משחק עם טל פרידמן, ומעיד עד כמה לימודי המשחק סייעו לו בפסיכיאטריה: "כשאתה פוגש בן אדם, אתה חייב למצוא את השילוב המיוחד בו, יש בזה משהו יצירתי מאוד. היה לי מזל לבחור משהו שמרתק אותי ומרגש אותי. יש משהו מאוד מיוחד להיות עם בן אדם, להבין את המצוקה שלו והרבה פעמים להצליח לעזור לו".

על ה 7 באוקטובר וחשיפה לתכנים קשים במדיה:

"אני ממליץ מאוד להיות מאוד מדודים וזהירים בצריכה של מדיה, בעיקר ויזואלית, של חומרים שליליים. אני לא הסתכלתי על סרטוני ה 7 באוקטובר. הנפש שלנו היא דבר רגיש אנחנו צריכים לשים לב מה אנחנו מכניסים אליה, כמו תזונה. היום כל הנושא הזה של המדיה והרשתות, יש לזה השפעה עצומה על הנפש של אנשים".

עוד על ה 7 באוקטובר: "הייתי מחלק את התקופה האחרונה לשניים: התגובה הנורמטיבית לאירועים קשים כמו ה 7 באוקטובר, יש תחום של מצוקות נפשיות ופיזיות שקשורות למה שקרה אז. זה בתוך תחום הנורמה, אנשים בריאים מגיבים באופן אחר אחרי כל המלחמה האחרונה וגם ממה קורה בפוליטיקה וברשתות. לצד זה: ההפרעות הנפשיות שחוגרות מהנורמה. כל אדם שישן פחות טוב בלילה אחרי טילים זה הגיוני, אבל בתחום הפתולוגיה יש עליה מטורפת: פוסט טראומה, דיכאונות חרדות, משברים זוגיים- איפה שלא שמים את האצבע. זו מצוקה מאוד גדולה".

האם גם אנשים שנחשפים לאירועי זוועה נחשבים בפוסט טראומה?

"יש מחלוקת בעולם המקצועי שלנו לגבי מהי טראומה. בעבר טראומה נחשבה לאירוע יוצא דופן שקשר לסכנת חיים, אבל זה משתנה כל הזמן כי למשל באירוע אונס: אין בהכרח סכנת חיים אבל בהחלט יכולה להיוותר פוסט טראומה. ב 11 לספטמבר הרבה אנשים דיווחו על סימפטומים פוסט טראומתיים וזו הייתה נקודת שינוי בתפיסה של טראומה. זה סיפור מורכב, אבל בגדול אתה לא חייב לחוות סכנת חיים. מספיק אפילו שתראה מישהו בסכנת חיים או תחוש סכנה קיצונית, וזה יכול ליצור פוסט טראומה".

האם יש שינוי בתחום של פוסט טראומה ברמת המדינה?

"טיפול בפוסט טראומה הוא טיפול ארוך וקשה, אבל גם אצלנו וגם בהרבה מקומות בארץ הבינו שהולך לבוא צונאמי ועשו התאמות: הכשירו צוותים, טיפולים נגישים וזמינים ועוד. יש למשל מערכת של משרד הבריאות שבתוכה ניתן לנווט את מי שפונה להגיע בסופו של דבר לטיפול באופן יחסית מהיר".

האם קיימים מחקרים על שימוש בחומרים של סמים פסיכדליים שגורמים לבעיות פסיכיאטריות?

"אנחנו ב'העמק' עושים פרויקט מחקרי בטיפול ב MDMA לטיפול בפוסט טראומה. קטמין הוא חומר שמוסיפים לטיפול בדיכאון כתוספת לתרופות. כל הטיפולים שלנו לא עובדים ב100 אחוז. גם אדם שמגיע בדיכאון, לא בטוח שיעזור לו ציפרלקס. הפסיכיאטריה לקחה חומרים כמו פטריות, מכניסים אותם לפרוטוקול מאוד מוקפד, ומשתמשים בהם לתת טיפול שהייתה תגובה נמוכה בטיפול הקודם. הצפי הוא שזה יכנס לסל בשנתיים הקרובות".

האם אנשים שצרכו סמים שונים בנובה זה פגע בהם יותר מבחינת הטראומה או עזר להם?

"יש מחקר שהראה כי אחוז גבוה ממשתפי הנובה השתמש בסמים פסיכדליים. אנשים שלקחו את סמי המסיבות השונים, הפגיעה שלהם הייתה יותר קלה כי הם היו במידה מסוימת של ניתוק. לגבי אלכוהול, אם אני זוכר נכון הפגיעה הייתה קשה יותר".