בחייו ובמותו הציל חיים: "זו הייתה צוואתו"

שבוע נלחם רס"ר (מיל׳) הרב נערן אשחר, בן 33, משדמות מחולה, על חייו לאחר שנפצע אנוש בהתהפכות טנק בצפון הארץ ב- 29 באוקטובר, עד שאתמול (א') הוא נפטר מפצעיו. בתפקידו האחרון שימש אשחר מפקד טנק בגדוד 71, חטיבה 188 (עוצבת ברק).

הרב אשחר הציל לפני מספר חודשים חיים כשתרם כליה לחולה שהיה זקוק להשתלה ובשל כך לא היה אמור להתגייס לשירות מבצעי אך התעקש לעלות על מדים ולצאת לפעילות במהלכה כאמור איבד את חייו. אתמול, מיד לאחר שנקבע אצלו מוות מוחי קיבלה המשפחה החלטה לתרום את איבריו וכך הצילו את חייהם של ארבעה בני אדם.

מהמרכז הלאומי להשתלות נמסר: "נערן אשחר מוכר היטב לצוות המרכז הלאומי להשתלות, מהתהליך אותו עבר לקראת תרומת הכליה אותה ביצע בבלינסון בחודש יוני האחרון. כלייתו של נערן נתרמה לחולה שאינו מכיר. נערן הוא תורם הכליה השלישי במשפחת אשחר המורחבת (שתרמו כליה לחולים שלא הכירו) המיוחדת בנדיבותה ואצילות נפשה כלפי הזולת".

כעת כאמור זכו עוד ארבעה חולים לקבל חיים חדשים בהם בן 59 שבגופו הושתל לב בבית החולים שיבא שם הושתלו ריאות בגופו של בן 72. במרכז הרפואי איכילוב הושתל כבד בגופו של גבר בן 67 וכליה בגופו של בן 43.

קרא עוד:

• כתבה לזכרו של נערן

מתי כרמי, רכז הקהילה בשדמות מחולה ספד לו היום בתוכנית "מדברים ברדיו": "מיום ראשון שעבר שהייתה התאונה עד שנקבע מותו כל המשפחה והחברים היו בבית החולים וניגנו לו בחדר, וקיווינו שיהיה נס ושהוא יצא מזה אבל זה לא קרה. אתמול אחרי מותו אשתו, צוף שלחה הודעות ביישוב לאנשים להתפלל כי האיברים שלו נתרמים לחולים".

צוף אשחר אשתו של הרב נערן סיפרה: "הכרתי את נערן לפני שמונה שנים. מהפגישה השנייה ידעתי שאם יסכים ארצה להינשא לו ולחיות איתו. זכיתי בבעל שכולו חסד, שהוא צינור לעשיית טוב בעולם ולעם ישראל. הוא רצה לתרום כליה כבר לפני מספר שנים אך דחה זאת כי ידע שאחרי תרומת כליה ירד לו הפרופיל והוא לא יוכל להיות לוחם. נערן תרם כליה לאדם שאינו מכיר, כשלושה חודשים לפני המלחמה. הוא שכח שתרם כליה ויצא למלחמה. שכנעתי אותו לספר להם שהוא תרם והוא הוכיח להם שהוא כשיר. לבסוף פנה לד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת ההשתלות בבלינסון, מ״פ בשריון בעברו, שאישר את זה. לאורך כל ימי המלחמה דיבר עם ילדים והם כל כך שמחו. אחרי הפציעה הקשה, בבית החולים, כשהבנו שמדובר במוות מוחי, נושא תרומת האיברים בכלל לא היווה שאלה. זה היה ברור וזו הייתה צוואתו. רק חיכינו לשמוע שאפשר יהיה להציל אנשים".