00:00
ביבס: "פוחד פחד מוות על החברים", שהם: הממשלה בחרה לוותר על החטופים"
ממשלת ישראל חזרה הבוקר למלחמה בעזה כשברצועה עדיין מוחזקים 59 חטופים. בעקבות חידוש האש ברצועה פרסמו חטופים שחזרו מהשבי הודעות ברשתות החברתיות שבהן הביאו דאגה למצבם של חבריהם שנותרו בשבי.
ירדן ביבס ששוחרר משבי חמאס לאחר 484 ימים כתב: "ההחלטה של ישראל לחזור ללחימה מחזירה אותי לעזה, לרגעים בהם שמעתי הדי פיצוצים סביבי וחששתי לחיי, חששתי מקריסת המנהרה בה הוחזקתי. אשתי וילדיי נחטפו בחיים ונרצחו בשבי. הלחץ הצבאי מסכן חטופים, הסכם מחזיר אותם הביתה. אני פוחד פחד מוות על החברים הכי טובים שלי, דוד ואריאל קוניו. אני איבדתי את שירי שלי ואת אריאל וכפיר, אבל דוד עוד יכול וחייב לחזור בחיים לשרון, אמה ויולי. אריאל חייב לחזור לזוגתו ארבל יהוד ולמשפחתו. חייבים לעצור את הלחימה וקודם כל להחזיר את כולם הביתה".
רומי גונן בת ה-24 ששוחררה משבי חמאס אחרי 471: "הלב נשבר הבוקר. לא אשכח את הרגע ששמעתי את הבומים בשבי כשפוצצה העסקה והבנתי שאני כבר לא אשוב בקרוב. אני מתחננת, עם ישראל, צריך להמשיך להילחם בשבילם. ממשלת ישראל – תוציאו אותם! זה הדבר הכי דחוף! נגמר להם הזמן".
לאחר מכן העלתה גונן סטורי שבו פרסמה תפילה לחבריה שבשבי זיו וגיל ברמן ותמונה שבה היא ממשיכה לספור את ימי השבי של החטופים: "גם כשיצאתי מעזה לא הפסקתי לספור את הימים אתכם. אחים שלי. מהרגע שהתאשפזתי לניתוח שמרתי כל מדבקה ומדבקה לידי. כמה ימים עוד נצטרך לעבור לפני כשתחזרו".
טל שוהם שהשתחרר לאחרונה מהשבי כתב: "ממשלת ישראל בחרה, באופן מודע ויזום, לנפץ את תהליך השבת החטופים ובכך לוותר על החטופים. הלחץ הצבאי מסכן חטופים וחיילים!!! כולנו עולים היום – יום שלישי – לירושלים. 59 חטופים וחטופות ובני משפחתם צריכים / חייבים אתכם- איתם ולצידם
עומר ונקרט כתב: "הלילה ננקט צעד מסוכן נגד החטופים. האם הקשבתם למילה ממה שאנחנו השבים אמרנו בפניכם? האם אתם רואים אותנו?! דווקא עכשיו כשאני בבית, התחושה שמוותרים עלינו היא העמוקה ביותר שחוויתי. אני יודע מה זה ההרגשה הנוראית הזו להיות בגיהינום הזה ושפעם אחר פעם עסקה נופלת. אני לא יכול לתת לאחיי ולאחיותיי להרגיש ככה". לדבריו, "החלטה מסוכנת כזו יכולה לעלות בחייהם של החטופים, חייבים להחזיר את כולם הביתה עכשיו".
אמילי דמארי פרסמה: "כל כך הרבה דברים רצים בראש ולא יודעת אך להוציא את זה – אבל הלב שלי בעיקר שבור מרוסק ומאוכזב".
קרינה ארייב כתבה ברשת החברתית: "התעוררתי לבוקר קשה – תחושות של חוסר אונים, פחד וכאב. אני לא יודעת מה נכון לעשות, אבל אני יודעת בוודאות שמהדהדות באוזניי זעקות אחיי שעוד נמצאים בגיהינום. אני רואה אל מול עיניי את המבט המבוהל וחסר הישע שבעיניהם. אני מרגישה שאני עוד שם. הלב שבור ומרוסק".