"ג'אמל קיבל 2 כדורים בצלעות, הוא קפץ לאחור העביר דיווח שיש מחבל פצוע והוא חייך כמו מלאך ומת"

מדינת ישראל והעדה הדרוזית איבדו במלחמה את רס"ן ג'מאל עבאס, בן 23, מפקיעין, מפקד פלוגה בגדוד 101, חטיבת הצנחנים. עבאס, דור רביעי של לוחמים הספיק להתקשר לפני הכניסה לעזה לבני המשפחה ולהגיד להם שהוא מוכן למות למען המדינה במלחמת הקיום, כך כינה אותה. אימו, לילה, נפרדה ממנו ב-07.10 ומאז לא הפסיקה לחשוש לחייו ב-18.11.23 הוא נפל בקרב יריות מול מחבל בשכונת זיתון, רגע לפני מותו עוד הספיק לחייך והלך לעולמו.

אלוף משנה ענאן עבאס: "יום כל כך קשה, הטקס היה מרגש מאוד, אנחנו פעם ראשונה עומדים במעמד כזה, גם אני בתור אבא וגם אשתי כמנהלת הייתה צריכה לנאום על הבן שלה וזה מאוד קשה. מה שהקל על הכאב זה החברים והחברות שהגיעו אלינו ומחזקים אותנו וזה מחמם את הלב ומראה כמה ג'אמל היה אהוב על כולם".

"בקרב שהוא נפל לפני שהם נכנסו לעזה הוא התקשר ושלח הודעה שזאת מלחמת קיום ועליה צריך להילחם ואין מוצדק ממנה, צריך לנצח בה ולהחזיר את החטופים. לי הוא אמר זאת מלחמת קיום ויכול להיות שממנה לא נחזור, הוא נפל 10 ימים לפני יום ההולדת 24 בשכונת זיתון ב-18.11.23. הוא נלחם בתוך בית עם מחבלים הוא ועוד שני חיילים שנלחמו יחד כישראלים גאים כעם גאה שרצו את הכבוד של המדינה. בימים אלה חשובה האחדות בעם כמו שהם לחמו יחד, חרדי, דתי ודרוזי שלא נפרדו בחייהם ובמותם".

על עתידו הצבאי: "בספר מחזור בפנימייה הצבאית הוא היה מצטיין, מאז הוא קטן הוא לוחם, ואנחנו דור רביעי של לוחמים, הסבים שלי לחמו על הקמת המדינה, אבא שלי גדעון היה מפורצי הדרך בצבא ויש לו המון זכויות על הקמתה והגיע לתפקיד מח"ט, אני במלואם מח"ט ונמשיך לתרום למרות הכאב. אנחנו ינקנו את אהבת הארץ מבני המשפחה ונמשיך לתת. ג'אמל אמר תמיד צריך להיות אמיצים אבל לבד זה לא יעבוד – רק ביחד".

עוד לזכרו:

• בחייהם ובמותם למען המדינה: שני בני העדה הדרוזית נפלו במהלך קרבות ברצועת עזה

ידעתם והבנתם שהוא בסכנת חיים?

מאז שהוא עזב ב-07.10 לא יצא לי להיפרד ממנו כי חזרתי לצבא, הוא נפרד מכולם בבית העם ולצערי ב 19.11 יום אחרי נפילתו הוא חזר לבית העם בארון. לילה, אימו כשהיא נפרדה ממנו ב-07.10 כל הזמן הייתה בסטרס היא הבינה שיקרה לו משהו שהוא הולך ללחימה במקום מסוכן, קיווינו שהוא יחזור בריא ושלם אבל הייתה לנו תחושה שהוא לא יחזור מהמלחמה הזאת והוא אמר לחיילים שהוא תמיד יהיה ראשון בכוח וכשהיו מחבלים הוא ייכנס ראשון".

"זה מה שקרה גם בתקרית שבה הוא נפל, הוא שמע בקשר שיש מחבלים רץ וכמו מפגר ואמרו לי שניסו לעצור אותו כולל כלבים שרדפו אחריו ולא הצליחו לעצור אותו. סמל מפלוגה א' התקשר אליי וסיפר לי שהוא ראה מישהו בא בריצה והבין שזה ג'אמל, הוא סימן לו לייק וג'אמל החזיר לייק ואז הוא אמר שהוא היה בטוח שהוא יוציא אותו בחיים מהאירוע. כשהם נכנסו פנימה הם זרקו שלושה רימונים לחדר שהיה בו מחבלים אחד המחבלים שרד והוא ירה בשלושתם והרג אותם. ג'אמל קיבל 2 כדורים בצלעות, הוא קפץ לאחור העביר דיווח שיש מחבל פצוע והוא חייך כמו מלאך ומת. למה הוא חייך כי הוא הבין שככה הוא יסיים את החיים שלו, הוא כתב את זה בספר המחזור בכיתה י"ב, הוא אמר לי את זה בשיחה בטלפון שהוא לא יחזור ושזה כבוד למות למען המדינה הזאת והוא כתב את זה גם לחברים שלו. ככה הוא חונך מאז היה ילד קטן וינק את הציונות מהדורות הקודמים וככה אנחנו ממשיכים לחנך גם אחרי האסון".

"ב-07.10 צה"ל כשל וכשל בהגנה על האזרחים אבל צה"ל התעשת והמפקדים הולכים קדימה ועושים עבודת קודש להחזיר את השבויים הביתה ואת הביטחון לכל התושבים בכל המדינה. אין לי כעס על הצבא ועל מערכת הביטחון זה יתוחקר ויהיו לקחים וצריך לראות שהם יישומו. אנחנו חייבים להחזיר את הכבוד של המדינה ואת החטופים הביתה. קרובי משפחה התגייסו לאחרונה והלכו לשירות קרבי בדרכו של ג'אמל ונמשיך לתת ואנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה הזאת ואין פה שאלה בכלל, אין לנו ארץ אחרת".