הכל נשרף עם כל הזיכרונות של הילדים, אלבומי התמונות וכלי נגינה יקרים"

לילה של מטחים כבדים לעבר יישובי הצפון והעמקים הובילו למספר פגיעות ישירות ונזקים כבדים. ביישוב בית שערים בעמק יזרעאל נפגעה רפת, מעבר לנזק מספר בעלי חיים נהרגו. שריפות פרצו במספר מוקדים בשל שברי מיירט בין השאר בעילוט שם נפצע תושב מקומי באורך קל מרסיס.

פגיעה ישירה בבית אירעה גם ביישוב מורשת במועצה האזורית משגב, נזק כבד נגרם למספר כלי רכב ובתים.

אחד הבתים שניזוק היה ביתו של ישראל שבו שסיפר לחיים הכט בתוכנית "מדברים ברדיו": "מחר נברך הגומל על הנס שקרה לנו. זאת הייתה פגיעה ישרה במרכז הכביש, בחזית הבית, והטיל פער בור גדול וכל מה שמסביב ספג נזק. למורשת הגיעה משפחה מפונה מהצפון כדי להתרחק מהאזעקות והנפילות ואחרי האזעקה הראשונה הזמנו אותם לממ"ד. הטיל נפל באזעקה השלישית באזעקה השלישית אז שוב רצנו לממ"ד ואז הגיעה הנפילה הרצינית. בממ"ד היו איתי הנכדות שהיו בפאניקה ועטפתי אותן, אישתי שהיא אישה חזקה ויחד הרגענו את כולם. אחרי הנפילה התחיל להתפשט ריח של שריפה והבנתי שנפילה הייתה קרובה, שמעתי גם נזילה של מים ומערכות החשמל קרסו, היה רעש של זכוכיות והבנו שהנפילה אצלנו. כשיצאנו מהממ"ד התחלנו לעשות בקרת נזקים, בהתחלה לא ראינו יותר מידי כי לא היה חשמל והיה חושך של לילה אבל הרגשתי שאני דורך על זכוכיות והבנו שיש נזק רציני. חלק מכלי הרכב ברחוב שנפגעו עפו לחצר הבית, יש כמה ימים של עבודה כדי לתקן את כל הנזקים".

קודם לאירועי הלילה פגיעות ישירות אירעו גם ביישובי הגליל, בין השאר ביישוב כדיתא, יישוב אקולוגי. בעל הבית שספג פגיעה ישירה, אבנר מאירוביץ', שוהה בימים אלה ביוון שם קיבל את הבשורה.

"הודיעו לי בזמן אמת שזה קרה, היו שומרים בשטח כי זאת חווה ויש שם בעלי חיים שהם שמרו עליהם. כשזה קרה הם התקשרו לבשר לי, ראיתי הכל בשידור חי איך הבית שלי עולה באש. קרו הרבה ניסים באותו יום, זה שאף אחד לא נפגע כי הצליח לרוץ מהר למיגונית ואם הם לא היו מספיקים הם היו מתים. מכיוון שזה בית עץ רסיסים עפו לכל עבר וגם מזה אף אחד לא נפגע אז בסופו של דבר הנזק הוא כבד אבל העיקר שלא היו נפגעים".

מה מרגישים כשרואים את הבית שלך עולה באש ואתה רחוק?

"הבתים בכדיתא קשה מאוד לכבות אותם אז זה היה ברור שזה אבוד מראש, קיבלנו את רוע הגזרה. זה לא הגיע בהפתעה גדולה כי כבר שנה שלמה ממטירים עלינו טילים ואנחנו מוכנים לזה נפשית שזה יכול לקרות גם לנו. היינו יכולים להיהרג שם וזה היה יכול להיות יותר גרוע, זה שהבית נשרף זה נזק קטן לעומת מה שיכל לקרות אם היינו בבית. כרגע לא נשאר כלום הכל נשרף עם כל הזיכרונות של הילדים, אלבומי התמונות והארכיונים, כלי נגינה יקרים אוספים מיוחדים והכל הלך. אנחנו מחכים לחזור לארץ אולי נצליח למצוא משהו בתוך כל ההריסות למזכרת".

"אם היינו מפונים היה לנו אופציות אבל המצב איום ונורא אין ממ"דים כי זה כפר אקולוגי הכל מעץ אנחנו ק"מ מקו הפינוי, הלוואי והיו מבינים אותנו שזה יישוב שחייב היה לפנות. המצב הכללי הוא כזה שגם אם יביאו לי קראון לחיות בו בינתיים מחר יכול ליפול עליו עוד טיל. אני מוכן להסתכן אבל מה נעשה עם הילדים? המצב שם חמור ומישהו צריך להתעורר זה לא יישוב רגיל שיש ממ"דים והכל בבטון וברזי מכבי אש בכל מקום אצלנו זה לא ככה".