טל: "זה לא רק שבר לנו כמשפחה, זאת אבידה למדינה, כולם צריכים לקחת משהו משגיא"

בבית העלמין סגולה בפתח תקווה הובא למנוחות סרן (מיל') שגיא יעקב רובינשטיין ז"ל, תושב קיבוץ לביא, בן 31, שנפל בקרב בדרום לבנון ב-9 בדצמבר 2024. בתפקידו האחרון שירת כמפקד מחלקה בגדוד חיר"ם 9263, חטיבה 226.

אישתו, טל סיפרה היום לירין דורון בתוכנית "מדברים ברדיו": "הוא היה אדם שעשה בלי יותר מידי מילים פשוט עשה ונתן איפה שרק אפשר ואיפה שהיה צריך הוא היה שם, בדברים הכי קטנים והכי גדולים ובכל שעה הוא היה הולך לעזור. מאז שהתחתנו אנחנו מתגוררים בלביא, אני גררתי אותו לקיבוץ. שגיא ואני מכירים 10 שנים, הכרנו כשהוא יצא לפרק זמן מהישיבה שלו בחיספין והוא היה בדיוק לפני קורס קצינים. החודש הראשון שלנו היה חודש הכי מדהים בקשר למרות שהרבה מהקשר התבסס על שיחות טלפון כי הוא היה בצבא וסגר הרבה מאוד שבועות. שנתיים לאחר מכן התחתנו ובנינו בית בקיבוץ, הבאנו שלושה ילדים מדהימים הקטנה נולדה תוך כדי המלחמה".

"אני לא מכנה את עצמי אלמנה, אני עדיין לא מתחברת לתואר הזה, אני עדיין צריכה להבין מה קרה. אותי אישית פחות מעסיק איך הוא נפל, הוא לא נמצא וצריך להתעסק בלהמשיך את הדרך שלו. אני מאוד עצובה אבל אין בי כעס, צריך לטפל ולתקן דברים שלא היו בסדר אבל זה לא כעס כי הוא לא מקדם שום דבר. שאלו אותי איך אני אהיה לבד ואמרתי שכנראה שגיא הכין אותי כי היו הרבה תקופות ושעות שהוא לא היה בבית, פיזית הייתי לבד הרבה שעות וימים על הילדים אבל התחושה שיש איתך מישהו שהוא שם בשבילך בכל רגע ואתה מרגיש נפשית את היחד – זה תמיד מה שהנחה אותי. מה שהנחה אותו לאורך החיים זה תמיד האחר, הוא אף פעם לא היה במקום הראשון תמיד שם אחרים לפניו והוא גם דחף אותי לעשות ולהתקדם ולהאמין בעצמי. בסבב הראשון הוא יצא אחרי חודש וחצי הביתה והייתי בסוף הריון והיה קשה אבל השיח שלנו היה כל כך מה שצריך עושים וייצרנו כל רגע שיש יחד, יכלנו להישבר אבל צמח מזה משהו אחר. מבחינת הילדים שלנו זאת הצוואה שלנו ההתנהגויות שלהם זה הוא, הנתינה המטורפת שהבן הגדול שלי שאב ממנו ותמיד עוזר ומסייע. זה לא רק שבר לנו כמשפחה, זאת אבידה למדינה שלנו וכולם צריכים לקחת משהו קטן ממנו".