לא נתפס: הנוח'בה גילו את מסיבת הנובה במקרה וביצעו במשך שעתיים וחצי טבח במבלים – צה"ל לא הגיע עד 11:35

לאחר שהוצגו למשפחות הנרצחים והשורדים הותר לפרסום תחקיר צה"ל בעניין טבח מסיבת הנובה בבוקר ה-07.10. על פי הממצאים 397 נרצחו בטבח ההמוני ביניהם אזרחים, שוטרים ואנשי שב"כ וחיילים, 44 נחטפו לרצועת כזה – 11 מהם נרצחו בשבי. במסיבה עצמה לקחו חלק 3,500 מבלים ביניהם גם 400 אנשי צוות, 31 שוטרים חמושים, 75 מאבטחים וסדרנים שאינם חמושים.

מהתחקיר עולה כי חמאס לא ידע על קיומה של מסיבת הנובה והגיע לשטח במסיבה בטעות כשהיה בדרך לנתיבות. למרחב הנובה הגיעו כ-100 מחבלי נוח'בה רכובים על גבי 14 טנדרים ושני אופנועים, הם נשאו אמצעי לחימה רבים. הם הגיעו למתחם בשעה 09:10, ומרבית המחבלים עזבו בשעה 10:10. בשעות שלאחר מכן נמשכו מעשי הטבח, החטיפה על ידי מחבלים ללא שיוך ארגוני.

• בשעה 09:15 החל הטבח במסיבת הנובה, המבלים מתחבאים בשירותים הצהובים, במכולות האשפה, מתחת לבארים, ולבמות. בין השאר שוגרה רקטת RPG לעבר אמבולנס השייך לכוח הרפואי של המסיבה שמצא מסתור מהירי בשטח הקמפינג, והוא התלקח כליל: 18 מבלים נהרגו. בשעה 10:10 לערך יצאו מרבית המחבלים מכוח הפשיטה ממרחב הנובה.
• בין השעות 10:30-10:00 הגיעו עשרות מחבלים ללא שיוך ארגוני למרחב הנובה והמשיכו במסע הרג, בחטיפה ובפשעים אכזריים נוספים. באותו הזמן, מאות ממשתתפי המסיבה היו פזורים בשטחים הפתוחים, ובמשך שעות רבות הם ניסו להזעיק עזרה ושלחו את מיקומם לגורמי כוחות הביטחון, לאזרחים ולתקשורת.
• רק בסביבות השעה 11:00, כוח צה"ל שנשלח למרחב המסיבה פרק רגלית סמוך לקיבוץ רעים במטרה להגיע לחניון רעים. בדרכו לשם שמע הכוח שמע ירי סמוך לכניסה הדרומית לקיבוץ רעים, נכנס להילחם בתוכו ולא הגיע למרחב הנובה, זאת בעוד חמ"ל חטיבה צפונית עודכן כי הכוח הגיע לחניון רעים
• רק בשעה 11:35 הגיע למרחב הנובה כוח של גדוד 'שקד' מחטיבת גבעתי, שהיה בתעסוקה מבצעית באיו"ש, רכוב על גבי שלושה רכבי 'דויד'. הכוח פרק רגלית סמוך לנקודת הטנק הדרומית וחבר לקצין צה"ל במקום. לאחר ביצוע הערכת מצב, הכוח החל בסריקה רגלית וטיהור מתחם הנובה. בעת הסריקות פעלו מחבלים ללא שיוך ארגוני בחופשיות במרחב, ודקות ספורות לפני הגעת הכוח לנקודה טבח מחבל במשתתפי המסיבה שמצאו מחסה במכולות האשפה. בעת שמיעת הירי, הסתער הכוח על המכולות. הכוח חתר למגע, לחם בגבורה, והצליח תוך זמן קצר לחסל כ-15 מחבלים, לספק מענה רפואי לפצועים ולחלץ ניצולים ממתחם הנובה.

בין המחדלים שמציג הדו"ח: תהליך אישור המסיבה התבצע בציר המטה בלבד ובהיעדר שיח מפקדים ישיר; העובדה כי המשך קיומה של המסיבה, שהתחילה במרחב ב-5 באוקטובר, לא עלה במסגרת הערכת המצב האוגדתית בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר היא שגיאה, שכן שיח עמוק בנושא עשוי היה להביא להחלטה על סגירת המסיבה; ההחלטה של מפקד החטיבה הצפונית לאבטח את קו המגע ולא להקצות כוח צבאי למתחם ומרחב המסיבה היא שגיאה, זאת בהתחשב בהיקף המשתתפים הגדול, במועד ובמיקום הרגיש של המסיבה. סביר להניח כי לכוח צבאי במתחם המסיבה הייתה יכולה להיות תרומה משמעותית בהשהיית האויב ובחיבור המבצעי לכוחות בגזרה; ההחלטה של המח"ט שלא לשבץ נציג מטעמו (שדכן) בחפ"ק המשטרתי שנכח באירוע היוותה שגיאה; מרבית הכוחות הגזרתיים בדרג הגדוד ומטה לא הכירו את קיום המסיבה ובתוך כך את מיקומה, היקפה, כוח האבטחה המצוי בה, וכן את סדר הפעולות הנדרש בעת אירוע ביטחוני המהווה איום על משתתפיה; נמצאו פערים חמורים במנגנון התיאום בין הגורם הצבאי (אוגדת עזה) לבין גורמים שאינם צבאיים (משטרת ישראל, המועצה האזורית וגורמי ההפקה) בשטח הנתון לאחריות צה"ל. בכלל זאת, אי הימצאות גורם צבאי בהליך אישור התוכניות המשטרתי; המסיבה לא הוגדרה במערכות השליטה והבקרה כנכס חיוני וכמושא הגנה בגזרת החטיבה המרחבית; במתחם המסיבה לא הוצבו מערכות התרעה לירי תלול מסלול כמתחייב בפקודה לאירוע.

ממפיקי הנובה נמסר בתגובה: "התחקיר חשף ואימת את גודל ההפקרה שחשנו על בשרנו ועוצמת המחדל שעולה ממנו היא רב מערכתית, מזעזעת ובלתי נתפשת. עם זאת, אנו מעריכים את העובדה שבפעם הראשונה מאז אותו יום ארור וקשה מנשוא, מתייצב מולנו סוף סוף גורם רשמי, לוקח אחריות, מודה בכישלונו ומתמודד עם הזעם, הכאב והשאלות הקשות. התחקיר קובע ומכיר בעובדה שמסיבת הנובה נערכה בהתאם לכל חוק ודין, ביצעה הליך רישוי סדור וקיבלה את כל האישורים הנדרשים. התחקיר מכיר בעובדה שהופקרנו במשך שעות ארוכות ומוכיח שאפשר היה להציל עוד חיים רבים. מפיקי הנובה ורבים מחברי הצוות נשארו בשטח, פינו את המשתתפים, הגישו עזרה רפואית הצילו חיים ונלחמו כמעט בגפם, תוך שהם מחלצים מאות פצועים ובני ערובה לאורך אותה שבת. אנו נמשיך לבנות ולשקם את הקהילה שלנו, זו היא משימת חיינו ואנו מקווים שהפעם, לא נישאר לבד במערכה. כדי ללכת קדימה כקהילה, כחברה וכמדינה נדרש תחקיר מקיף, רב מערכתי שיביא לגילוייה המלא של האמת ויאפשר בנייה מחדש של המדינה, באמון מלא ובשותפות גורל אמיתית".