"למרות שהבחור שהיום תחליטו בעניינו וחבריו פגעו בי פיזית ונפשית, אני על הנזק שנעשה לי מוחל וסולח"

שבוע אחר הרצח הנורא של יהונתן דויטש ז"ל סמוך ליישוב מחולה הגיע למערכת רדיו "קול רגע" מכתב שכתב יהונתן והוגש לבית המשפט במסגרת תיק פלילי שבו הואשמו צעירים שתקפו אותו – רק בגלל סכסוך מול אביו, אורי.

האירוע התרחש לפני מספר שנים, אז אביו של יהונתן, אורי ניהל את בית הספר המקיף בעיר. האש השהה ילד מבית הספר וזה שביקש לנקום זימן 2 חברים נוספים שהמתינו ליהונתן בשעת בלילה ותקפו אותו במוט ברזל. דויטש שהתעשת הספיק לרדוף אחריהם אך השלושה הצליחה להימלט. רגע לפני סיום ההליכים וגזירת הדין נשאל יהונתן אם רצונו להעיד בתיק, לאחר שסירב בחר יהונתן, בצעד חריג מאוד, לכתוב לבית המשפט הודעה שבה הוא מבקש שלא להחמיר בעונשם של השלושה ולאפשר להם להשתקם.

"לכבוד בית המשפט, אני לא יודע אם לדברים שאני אגיד תהיה איזו השפעה על ההחלטה שתתבצע היום, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד כמה מילים. אני רוצה לומר שלמרות שהבחור שהיום תחליטו בעניינו וחבריו, באמת פגעו בי פיזית ונפשית, אני על הנזק שנעשה לי מוחל וסולח. אין לי שום עניינן שהם יענשו בגלל המעשה שעשו. אני מבין שהמעשה שהם עשו נובע במידה רבה מהסביבה הקשה שהם גדלו בה ולכן אני מבקש מאוד שההחלטה שתתקבל היום לא תתקבל כדי להעניש אותם על שעשו אלא על מנת לעזור להם להציל את חייהם שלא ימשיכו בדרך הנוראית שהם נמצאים עליה כרגע. בלי עזרה הם לא יצליחו ואני מקווה מאוד שבית המשפט ימצא את הדרך הטובה ביותר לעזור להם, יהונתן".

אביו, אורי דויטש סיפר היום: "באותם ימים הייתי מנהל בבית הספר ותלמיד כעס עליי כי לא קיבלתי אותו חזרה לבית הספר והוא החליט לנקום בי ובבני משפחתי. זה התחיל בשריפה של גלגלי הרכב ולאחר מכן שבירת החלונות והשיא היה בתקיפה של יהונתן. האירוע התרחש בלילה יהונתן חזר הוא היה מדריך בתנועת הנוער בני עקיבא ואותו קטין ביקש משני אנשים אחרים שיגיעו ויתקפו אותו. הם לבשו כובע צמר שחור ובסביבות 1 לילה הם התנפלו עליו בחניה של הבית. הם ניסו להכות אותו ויהונתן הרים ידיים והגן על הראש, כשהם התחילו לברוח יהונתן התאושש והתחיל לרדוף אחריהם אבל הם הצליחו להימלט. הוא חזר הביתה העיר איתנו וסיפר לנו את מה שקרה וישר הבנתי במי מדובר והעברתי את המידע למשטרה שעצרה את החשודים".

"אני אומר את זה גם בהיבט של הפיגוע הנורא שיהונתן נרצח בו כי לי ברור שיהונתן שהשתחרר ממַגְלָן  לפני שבועיים וקנה אקדח הוא היה יכול להסתער על המחבלים אם הוא היה יכול להגיב אבל לצערנו הוא נורה בראשו ונהרג במקום. יהונתן ידע להסתר והיה לוחם ללא חת וכל החודשים האלה בעזה, הם היו שותפים בהצלה של קיבוץ נחל עוז ועשרות ניצלו בזכותם. הוא היה ילד רגיש שידע לרדת לעומק של נשמת האדם ולראות את הטוב שיש באדם".

ידעתם על המכתב הזה?

"ידעתי על המכתב, את התביעה הגישה הפרקליטות כי אני עובד ציבור והם עשו את כל הפעולות המשפטיות. לקראת סוף ההליך הם שאלו אם יהונתן ירצה להעיד אנחנו המלצנו לו שלא. הוא חשב על זה ולא רצה אבל כן ביקש לכתוב מכתב. הוא ישב לבד בחדר וכתב את הדברים בלי שיגידו לו או ינסחו לו, זה היה יהונתן. הייתה לו רגישות חברתית יוצאת דופן וזה גם מה ששמענו בימי השבעה מכל מי שפגש אותו בכל מיני צמתים, כל כך הרבה אנשים סיפרו לנו איך הוא נגע בהם".