"לעומרי היה חוש הומור שכל מי שהיה חברתו היה נדבק בחיוך ובשמחת החיים שלו, ילד ג'ינג'י מיוחד במינו"

עומרי לביא חזר מטיול ממושך בדרום אמריקה והתחיל את החיים בעיר הגדולה במרכז, בליל ה-07.10 הוא נסע למסיבת ה"נובה" ברעים רקד, צחק ונהנה מהחיים. כשהתחילו האזעקות הוא הלך לרכב והתקשר לעדכן את המשפחה, כמה שעות קודם לכן עוד הספיק לשלוח הודעה אחרונה לאחיו: "אני אוהב אותך". לקראת השעה 7 וחצי הקשר עם בני המשפחה התנתק, אחרי שישה ימים הגיעו המבשרים לבית המשפחה ובישרו להם את הנורא מכל.

חגית לביא, אימו של עומרי: "עומרי הכיר את המסיבות מטיול שהיו היה בדרום אמריקה, הוא חזר כמה ימים לפני המסיבה לארץ. המסיבה הזאת הייתה סודית מבחינת המיקום ורק ביום שישי בצהריים הם קיבלו הודעה לאן להגיע. דיברתי עם עומרי בשעה 7:08 עוד לפני שהתחילו הדיווחים על חדירת מחבלים, הוא סיפר שהוא יושב ברכב ואנחנו חיים במדינה ורגילים לאזעקות וטילים ושזה נגמר ב-99 אחוז מהמקרים זה נגמר בטוב. הוא וחבר טוב שלו גיל אבני שנרצח גם הוא ישבו ברכב והוא אמר אל תדאגי אני מפעיל וואיז ונוסע למרכז ומעדכן. הייתי לחוצה אחרי כמה דקות התקשרתי שוב כדי לנסות להיות איתו על הקו אבל זה היה מאוחר מידי והמחבלים כבר הגיעו אליהם. בשעה 4:30 לפנות בוקר עומרי שלח הודעה לאח שלו והוא כתב לו "אני אוהב אותך אחי"".

"אנחנו חיכינו 6 ימים עד שקיבלנו את ההודעה, רק ביום שחמישי בצהריים בשעה 16:30 התבשרנו. הגיעה מישהי מהרווחה יחד עם חייל מפיקוד העורף, אבל חוץ מיום אחד שנתנו DND בלהב 433 לא ידענו שום דבר. אני אישית בימים האלה חיכיתי להודעה הרשמית, כי שמענו מסביב וראינו מה קרה שם ואתה מבין מה יכולה להיות התוצאה".

ראית סרטונים מיום האירוע?

"אני לא מוכנה לראות סרטונים, גם בשבוע עד שקיבלנו את ההודעה לא הדלקתי טלוויזיה, עד היום למעשה אני כמעט לא נכנסתי לראות. אני מעדיפה לזכור אותו כמו שהוא היה, מלאך כמו שהוא היה ואין לי ספק שאם הוא היה בחיים הוא היה עם הגדוד שלו במילואים, בגולני".

"כל פעם אתה שומע את הסיפורים שהמיוחדים הולכים ואתה שואל מה הם באמת היו מיוחדים, אבל כן כל מי שהלך היה מיוחד. הוא חזר אחרי שלושה חודשים מדרום אמריקה. הוא עבר למרכז לגור בר"ג והתחיל לעבוד בשוק ההון ואמר לי אימא "עכשיו אני עובד בעבודה של גדולים", התחילו החיים האמיתיים שלו. היה לו את החוש הומור שכל מי שהיה חברתו היה נדבק בחיוך ובשמחת החיים שלו, ילד ג'ינג'י מיוחד במינו".

אנחנו לא עסוקים בהפגנות, אנחנו באבל הפרטי שלנו ומנסים להנציח את עומרי שכל אחד ידע מי היה עומרי לביא, אולי מאוחר יותר זה גם יבוא הכעסים ומי אשם אבל כרגע זה רחוק מאיתנו".