"מצבי היום הרבה יותר גרוע מה-7 באוקטובר, התמונות של אתמול גרמו להבין מה אלון חווה שמה"

על רקע התמונות הקשות של שחרור החטופים אתמול, סיפר קובי אהל, אביו של אלון אהל שחטוף בעזה על התחושות :" אני אתמול הייתי מבחינת התחושה הרבה יותר גרוע מה7 באוקטובר, אז לא ידעתי מה מצפה, היום כשראינו את התמונות של אתמול אני במצב הרבה יותר קשה מבחינת ההבנה של מה אלון חווה שמה, הוא בעצם יגיע מאותו אזור, לראות אותם כמו שהם נראים זה תמונות שמזכירות לנו 80 שנה אחורה, אני בחיים לא חשבתי שאני אהיה בסיטואציה הזאת וזה מה שמדגיש לנו את החשיבות בלהחזיר אותם אתמול ואין את זה הזמן לכל מיני תכניות עתידיות, לפני, אחרי, מה שצריך היום לעשות זה לראות איך משלימים את שלב א', מסכמים ומתחילים את שלב ב' וג'. אלון חי, שבוי בעזה, אין לו זמן".

"זה נותן לי מצד אחד אור ואופטימיות כי הוא בחיים ואנחנו גם רואים שהעסקה מתקיימת ויוצאת לפועל, אבל אנחנו מבינים ונכון התמונות של אתמול כמה שזה קשה להגיד אולי יגרמו גם לאזרחי מדינת ישראל ולמקבלי ההחלטות שלנו להבין שהמצב הוא בהול ברמה של אנחנו נאבד חיים".

"אנחנו מבינים היום שכנראה הגברים סובלים הרבה יותר, אין פה משמעות לגברים, מבוגרים, נשים, כרגע היום כולם באותו מצב, כנראה שאלון נמצא במקום שההתייחסות לחטופים הרבה יותר גרועה. זה להחזיק אותם בחיים… אבל. אני חוזר שוב פעם לראש הממשלה, לצוות המו"מ ולהדגיש את החשיבות, אין שום דבר אחר שצריך לעסוק בו היום חוץ מחזרתם הבייתה".

"אני מאד מקווה שביבי נמצא במקום שהוא באמת רוצה להחזיר אותם, אני סומך על טראמפ וממשלו שמה שהם אומרים הם באמת נותנים לנו גיבוי, אני גם חושב שהמצב הצבאי והמדיני שלנו היום מאפשר לנו גם לקבל החלטות קשות וגם להגיע לסיום אירוע החטופים. אנחנו לא יודעים כמה זמן יש להם".

בפעימת השחרור אתמול, יצא גם אור לוי שהיה במיגונית עם אלון וממנה שניהם נחטפו ביחד עם הירש גולדברג פולין ז"ל שנרצח בשבי :"אני לא יודע מה אלון יודע לגבי הירש, למה הוא נחשף, יש לו שני חברים במיגונית שנרצחו, אנחנו מזה גם מבינים שאי אפשר להשליך סיפור של חטוף על חטוף אחר, כל אחד נמצא בסיטואציה שלו, כנראה שאם אלון נמצא באזור שהיה בו אור אז כנראה שאלון נמצא במצב פחות טוב ממה שתיארתי".

"אני מקווה שנשמע מאור על אלון במהלך התקופה הקרובה. אבל אני רוצה את אלון. אני רוצה לחבק את אלון כמו המשפחות שמקבלות את היקירים שלהם. אני רוצה אותו פה. זה נותן תקווה והבנה שזוהי הדרך להביא אותם כרגע. אני מדמיין כל הזמן, אני רואה אותו איתנו אני מרגיש את החיבוק שלו, אני רואה את החיוך ואת העתיד שלו, נספר לו כל מה שעשינו וכל מה שמחכה לו פה, הפסנתרים ובי"ס רימון שמחכים לו שמה. יש לו חיים שלמים לפניו".