עופרי ביבס: "אם עסקה הייתה בעדיפות אצל נתניהו כמו להרוג את נסראללה הם כבר היו בבית, שנה משקרים לנו"

שנה מאז ה-07.10 ו-101 חטופים עדיין מוחזקים בשבי חמאס. בין החטופים גם משפחת ביבס, ירדן ושישי ושני ילדיהם אריאל וכפיר. עופרי ביבס אחותו של ירדן תקפה את הפוליטיקאים שהפסיקו לעסוק בחטופים וקראה לציבור שלא להתייאש ולהמשיך לתמוך במשפחות.

"זה לא חג ומבחינתי גם לא מתחילה שנה חדשה, השנה הקודמת רחוקה מלהסתיים. בזמן המתקפה של איראן כשכולנו הרגשנו לרגע מזה לחיות בחרדה קיומית אחרי השלב הראשון שדאגתי לילדים שלי המחשבות שלי התחלפו בדאגה לירדן ושירי ולכל החטופים. לחשוב מה זה אומר לגביהם שהם מנסים לשרוד בפחד קיומי ומה זה אומר שוויתרנו עליהם? שהם חושבים שוויתרנו עליהם? אני לא ויתרתי והעם לא ויתר אבל התחושה שממשלה שלנו ויתרה עליהם".

"התחושה היא שהפקירו והקריבו אותם ועכשיו פשוט מוותרים עליהם אני לא שומעת על מגעים למו"מ בכלל, נשמע שהחזית בעזה פשוט נדחקה לשולי ההחלטות ותחתית סדר העדיפויות והממשלה עסוקה בליצור עוד ועוד חזיתות במקום לסיים את החזית בדרום".

"השמחה על חיסול נסראללה והאופוריה זה כלום לעומת מה שנרגיש שנראה את כל 101 החטופים בבית.

אפשר להמשיך ולחסל ותמיד יהיה את מי ועוד שנה קדימה אבל מה זה אומר שהם יישארו שם עוד שנה בגיהינום הזה? אנחנו ניתן לבנות שלנו להישאר שם עוד שנה? לקשישים שעוד מצליחים לשרוד? לילדים אריאל וכפיר שיישארו שם עוד שנה וכפיר יציין שם יום הולדת שנתיים? אני כבר לא יודעת מה לצעוק ומה להגיד".

עוד תקפה עופרי את השרים וחברי הממשלה: "אחרי שנה שהם יושבים מולי ונתונים לי חיבוק ומנגבים דמעה ואומרים שהם עושים הכל – אני לא מאמינה להם כי אם הם היו עושים הכל החטופים היו בבית. שנתניהו רוצה לעשות משהו הוא יודע לעשות את זה, אם זה היה בעדיפות אצלו והיה חשוב לו כמו להרוג את נסראללה או לפתוח מלחמה עם איראן החטופים כבר היו בבית לפני חצי שנה. אז אין לי שום רצון וצורך לראות חברי קבינט את השרים שמשקרים לי בפנים שהם עושים הכל ורוצים אותם בבית. זה שקר אחד גדול ואני לא רוצה לשמוע אותם. אתם חושבים ככה שתעמדו בישיבת הממשלה ותצעקו, תהפכו שולחנות ותגידו אנחנו רוצים אותם פה. כבר שנה משקרים לנו".

לאחרונה עלה בתקשורת שיח סביב גורלו של יחיא סינוואר והשאלה אם חוסל באחת התקיפות של ישראל ברצועה. "חלק ממה שאולי הדבר הכי נוראי בשנה הזאת זה חוסר הוודאות שאנחנו נמצאים בו 24 שעות. חוסר אמון שאני הפסקתי להאמין לכולם, יש תחושה שכל הזמן מסתירים דברים והאמון נשבר ומאז גם שחשבנו שהגענו לתחת האמון במדינה הם מצניחים אותנו עוד ועוד".

"אין לנו פריווילגיה לוותר אנחנו מרגישים שרוב העם איתנו אבל אני פוחדת שהעם יתחיל להתייאש כי אף אחד לא מקשיב בהנהגה שנכנסה למוד של לשבור את הכלים מול כל המזרח התיכון כשזאת לא הייתה מטרת המלחמה. יש לזה זמן תחזירו את החטופים ויש זמן להכל זה שניכס לעוד ועוד זירה לאן אנחנו הולכים מה נהיה עוד שנה במלחמה? כמה זמן עוד אפשר להמשיך ככה? מתי יגיע השלב הבא אחרי ההישגים המדהימים של צה"ל במקום לכתוש ולסכן חיילים?"