"עידו אמר או שאני אהיה רמטכ"ל הוא שאני אהרג. הוא ראה את עצמו משרת את המדינה"

רב סרן במיל', מאיילת השחר שירת כמפקד פלגה ביחידת שלדג, בבית הספר להדרכה לכוחות אוויר מיוחדים. הוא נפל כבר ביום הראשון של המלחמה כשהוא בן 27 בנופלו. הוא הניח אחריו הוריו ואישה, זיו, כשהיא בהריון בחודש השישי להריונה. כעת מארגנים מספר חברים יריד לזכרו ביסוד המעלה ש-10 אחוז מכל מכירה ביריד תוקצה לטבת הנצחתו.

עידו, הגיע עם הכוח שלו ראשון לאגודת עזה כדי לחלץ את מפקד האוגדה, קצינים בכירים, חיילים ואזרחים, בני משפחתו של המפקד ומבלי המסיבה ברעים שנמלטו למקום. הכוח שכלל 15 קצינים ולוחמים חיסלו מחבלים רבים והצילו חיי רבים. במהלך הקרב נהרגו עידו וחברו רב סרן, רום שלומי ולוחמים נוספים.

אימו, רקפת סיפרה היום לירין דורון: "לפני שלושה שבועות נולד הבן של עידו ויש את הכאב ויש שמחה, אפשר גם וגם. עידו אמר שהוא יהיה רמטכ"ל אחר כך הוא אמר לו שאני אהיה רמטכ"ל הוא שאני איהרג, לצערנו הוא נהרג. הוא ראה את עצמו משרת את המדינה, מאוד אהב את הצבא וככל שהשירות התקדם הוא גם בנה מסלול שהתחיל ב669 ויצא לקצונה וגולני, הוא בנה מסלול פיקודי כדי להתקדם. הכוח הכוננות שלהם הקופץ לבארי, עידו הגיע מהבית למפקדת האוגדה ברעים וממה שסיפרו לנו היו שם הרוגים וירי מכל כיוון. הוא היה אמיץ ונחוש, הוא היה מצטיין. הוא נפל דיי בהתחלה אחרי שהם נכנסו תחת אש כבדה מאוד לאוגדה. לא היה ש"ג, הם לא ידעו מול מה הם נכנסים, הם היו בנחיתות מספרים ומבצעית אבל הם נלחמו בגבורה ממה שסיפרו לנו".

תושבי הגליל העליון מצדיעים לרב סרן עידו יהושע זכרו לברכה וזה קורה ב-10 בפברואר יריד יצירה גלילית והכל במטרה להנציח את עידו. "עשינו שני ירידים עד כה והם היו סביב דברים שהוא אהב כמו אוכל, משחקי זיכרון לזכרו, ערכים שהוא אהב ועכשיו החברים והחברות לקחו את זה הלאה ומינפו את זה לעוד מקומות".

גאיה ברמן, ממארגנות האירוע לזכרו של עידו: "החלטנו חבורת בנות לעשות יריד לזכרו דווקא במקום שלנו ודווקא לאור מה שקורה בצפון ומפה נבעה גם רעיון של היצירות הגליליות. רצינו לעשות אירוע מבלי להטריח יותר מדי את המשפחה. כל החבורה מכירה את עידו בדרך כזו או אחרת, בין אם מהקיבוץ או כאלה שמכירות את בני המשפחה ואני ששרתי איתו. אני ועידו למדנו באותו בית ספר, הוא גדול ממני בחמש שנים אז לא הכרנו אבל כשהייתי בכיתה י"ב הוא הגיע יחד עם עוד קצינים לדבר איתנו לפני הגיוס. ובן השורות הוא הבין שאני אז לא ממש מצליחה עם ענייני הצבא ולא מרוצה וקשה לי להגיע לאן שאני רוצה ופשוט בלי תמורה ובלי להכיר אותי יותר מדי הוא בא לעזור לי ולשאול אותי אם אני רוצה שהוא יעזור לי להגיע ליחידה שלו. בזכות עידו הגעתי ל-669 ואחרי זה גם עבדנו ביחד שזה היה סגירת מעגל ממש מרגשת עבורי".

אם את יכולה לתאר לנו תכונת אופי אחת בולטת אצלו מה היא הייתה?

"עידו ממש נותן להרגיש שאת כל כולו עבורו, במקרה שלי היו לי בעיות ביחידה והוא שם הכל בצד, ישב איתי לשיחה ואיפס אותי והרגשתי כמו אחותו הקטנה שהוא דואג לה.

ספרי על האירוע

"הוא קורה בבית הקפה נועה ואנחנו מחפשים את העסקים הגליליים שמגיעים מהגליל והגולן שישימו דוכן ואנחנו נעזור להם למכור וחלק מההכנסות ילכו להמשך ההנצחה לזכרו של עידו שאהב את הגליל ואהב את הארץ שלנו ובסוף נתן לנו את הכל ובזכותו אנחנו פה.