"יום לפני שהוא נפל דיברנו, היה לו חשוב לדבר עם בני המשפחה וזאת הייתה שיחת הפרידה"

ירין דורון ורותם אטיאס | מלחמת "חרבות ברזל" | 06.11.23

"שחר, שחרון, בובי הילד שלי האהוב שלי נפל אתמול בעזה.. הלך לפני שהספיק לחיות באמת", כך כתב אתמול ארז כהן מבטח בעמוד הפייסבוק שלו לאחר שקיבל את הבשורה המרה על מות בנו. סמ"ר שחר כהן מבטח, מכרמיאל, לוחם שריון בגדוד 9 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל בקרב בצפון רצועת עזה, היה בן 22 בנופלו.

בתוכנית "מדברים ברדיו" סיפר ארז על השיחה האחרונה עם שחר יום לפני שנפל: "אי אפשר לעכל, דיברנו עם שחר אתמול בשעות הבוקר. הוא מצא זמן פנוי בין הפעילויות ועשה סבב טלפונים לכל בני המשפחה, כאילו זאת הייתה שיחת הפרידה שלו והיה חשוב לו לדבר עם כולם. זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא יוצר איתנו קשר מאז שהוא נכנס לעזה ביום שישי. בשיחה ניסיתי להבין מה קורה שם כי היו דאגות נוראיות מאז שהוא נכנס אבל הוא נשמע מאושר ומסופק, הוא אמר שהוא עושה דברים נכונים וחשובים, הוא לא נשמע בדיכאון להפך הוא חיזק אותנו שהוא במקום בטוח. היה חשוב לנו לשאול איך הוא מרגיש אמרנו לו שאנחנו אוהבים אותו וכולנו היינו באופוריה ששחר התקשר".

שחר, היה בחופשת שחרור ערב פרוץ המלחמה והוקפץ חזרה לבסיס ובשישי כאמור נכנס עם היחידה שלו לרצועת עזה. "שחר היה ילד מדהים עם הרבה מאוד תוכניות שהיו לו עם חברה שלו הודיה, הם הספיקו לחגוג שנה ביחד בשבוע שעבר".

"היינו אמורים כל המשפחה לטוס לטיול משפחתי בתאילנד, טיול שנדחה בגלל הקורונה ותכננו לטוס אחרי השחרור של שחר ב-25.11 לכמה שבועות וזה כבר לא יקרה. הוא אמר לי 'אבא אני לא אסע לתאילנד שחברים שלי נלחמים' ושאין מה לדבר בכלל בנושא הזה".

שבוע נאבק על חייו רס"ר (מיל') נערן אשחר, בן 33, משדמות מחולה, לאחר שנפצע אנוש בהתהפכות טנק בצפון הארץ ב-29 באוקטובר, עד שאתמול (א') הוא נפטר מפצעיו. בתפקידו האחרון שימש אשחר מפקד טנק בגדוד 71, חטיבה 188 (עוצבת ברק).

לפני מספר חודשים הציל אשחר חיים כשתרם כליה לחולה שהיה נזקק להשתלה. בשל כך הוא יכל שלא להתגייס לשירות מילואים מבצעי אך הוא התעקש להגיע ולהתגייס עם פרוץ המלחמה. כשהתגייס חזר לתפקידו כמפקד טנק שבו כאמור נפצע קשה לפני שבוע.

מנהל המחלקה לטיפול נמרץ כללי, ד"ר אוריאל טרטמברג, מסר כי עם הגעתו הוכנס הפצוע בדחיפות לניתוח נוירוכירורגי מציל חיים, שבסיומו הועבר לאישפוז במחלקתו, כשהוא מונשם ועדיין במצב אנוש. כמו כן הוסיף מנהל המחלקה, כי הפצוע סבל מפגיעה רב מערכתית ומפגיעת ראש קשה, אשר ממנה למרבה הצער לא החלים. אנו משתתפים בצער המשפחה ומחבקים אותה בשעותיה הקשות. עוד יצוין, כי באותו אירוע הובאו למרכז הרפואי שלושה פצועים נוספים: מותו של אחד מהם נקבע עם הגעתו למרכז הרפואי (רב-סמל ינון פליישמן, בן 31 מירושלים) ושניים נוספים אושפזו ושוחררו לבתיהם כעבור ימים ספורים".

מתי כרמי, רכז הקהילה בשדמות מחולה ספד לו: "ימים עצובים, בדיוק שאלו אותי השבוע איך ושזה לא נתפס. ביישוב של 150 משפחות מתוכם 100 מגויסים, אנחנו יישוב פייטרי וציוני, אנחנו מנסים להרים את הראש ואנחנו יישוב חזק ונתגבר על הקשיים. נערן הספיק לתרום כליה בחייב ותורם גם במותו למי שצריך, הוא איש מקסים שהגיע ליישוב לפני שלוש שנים, איש מוזיקה. הוא הדמות שאסף וחיזק אותנו וזה אובדן קשה מאוד ליישוב ולישיבה. מיום ראשון שעבר שהייתה התאונה עד שנקבע מותו כל המשפחה והחברים היו בבית החולים וניגנו לו בחדר, וקיווינו שיהיה נס ושהוא יצא מזה אבל זה לא קרה. אתמול אחרי מותו אשתו, צוף שלחה הודעות ביישוב לאנשים להתפלל כי האיברים שלו נתרמים לחולים"

אשחר, הניח אחריו אישה יפת צוף ושני בנים בארי וקדם בני 4 ו-5.