"אייל נפצע ב-7.10 ואחרי טיפול התעקש לחזור לחיילים שלו ולצוות. אני מסרבת להאמין שהילדים האלה נקטפים"

העיר כרמיאל נפרדה היום מרס"ן אייל שומינוב, מפקד פלוגה בגדוד שקד (424), חטיבת גבעתי. הוא נפל אתמול בקרב בצפון רצועת עזה כשהוא בן 24 בנופלו.

מרגע קבלת הבשורה הקשה התמלאו הרשתות החברתיות בהספדים לזכרו והורים רבים לחיילים ששירתו תחת פיקודו של שומינוב סיפרו על המפקד שדאג לא רק לחיילים אלא גם להורים שאותם עדכן בכל הזדמנות במצב בשטח.

רונית איפרגן, אמא של עידו, חברו הטוב של אייל: "אתמול בערב הבן שלי התקשר לספר לנו על המקרה וסירבתי להאמין שאני שומעת את השם של אייל. הוא היה ילד שגדל אצלנו בבית, חבר של עידו שלי כבר יותר מעשור, הם היו חבורת "עידו ושומינוב", אייל ילד מדהים שקשה לי לדבר עליו בלשון עבר. אני מסרבת להאמין שהילדים הטובים האלה נקטפים".

שומינוב, נפצע בשבת השחורה שה-7.10 ולמרות זאת כשסיים טיפול חזר לשטח להילחם עם חייליו: "הוא התעקש לחזור אחרי הפציעה לחיילים שלו ולצוות, זה יום קשה".

על הילדות של אייל ובנה עידו סיפרה רונית: "זאת חבורה של ילדים טובים והכי משובחים שיש, היהלומים של כרמיאל. הם היו אחד עבור השני, ילדים איכותיים ומנומסים, ממשפחות טובות. הם סיימו בהצטיינות את הלימודים וחלקם יצאו לקצונה, הם היתוו את הדרך שלהם כבר בגיל צעיר. העיר כולה הייתה גאה בהם. גם הבן שלי וגם אייל כרגע בקבע, זה חלק מהאהבה למדינה. הם נקראו לדגל והלכו כי ככה הם חונכו. הם ראו את עצמם ממשיכים בקריירה ורצו להתפתח גם בתחום הלימודים. חלק מהחברים שכבר השתחררו המשיכו ללימודים והיום הם סטודנטים".

את רואה את הבן שלך שמוביל חיילים ועכשיו הוא והחברים שלו מפורקים לגמרי, איך מרימים אותם?

"אנחנו כהורים מנסים לחבק, אנחנו, האימהות, מדברות בנינו איך לסייע להם אבל זה לא פשוט. ליבנו מדמם על כל חייל וחייל וכשזה מישהו שאתה מכיר זה הרבה יותר משמעותי, צורב וכואב. שאלתי הבוקר את עידו אם הוא יהיה מסוגל ללכת לבית המשפחה של אייל ולהספיד אותו בלוויה והוא אמר לי "אמא אני רוצה קודם כל לעכל את האסון הזה ואז אלך לנחם את המשפחה". יהיה לו קשה, כמה שהם גברים, חסינים ומפקדים בצבא בזמן הזה קשה להם. אני אמא לשני קצינים שניהם בקבע והלב כואב, כל דפיקה כל טלפון, זה נורא".