אחיו התאום של זאהר: "שנתניהו ישמע אותי – אם אתה יהודי אמיתי אתה צריך לממש את מצוות פדיון שבויים, כל רגע שמאחרים לבצע פדיון שבויים זה שפיכות דמים"

חיים הכט וירין דורון | מדברים ברדיו | 27.03.24

המטח הקטלני בקריית שמונה: זאהר בשארה בן 38 הוא הרוג הבוקר כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטות במחסן לחומרי ניקוי בעיר. בשארה תושב היישוב עין קינייא גולן, עבד באותו זמן במחסן כשחמש אזעקות רצופות הופעלו בקריית שמונה ומטח כבד של כ-30 רקטות נורה לעבר העיר ויישובי הסביבה. כוחות הצלה שהגיעו למקום חילצו אותו מההריסות וכוחות מגן דוד אדום קבעו את מותו.

מאהר בשארה, אחיו התאום של זאהר: "התעוררתי מקולות הפיצוצים בקריית שמונה והאזעקות והכפר פה רעד, שומעים אצלנו בכפר חזק את ההפגזות מלבנון, זה לא היה חריג התרגלנו לקולות האלה ואני גדלתי על הקולות האלה של התותחים והמלחמה זה לא פעם ראשונה. אנשים מנסים לחיות את החיים באופן שגרתי ורגיל אבל זה הולך ומשתנה ומחריף והופך להיות מאתגר. אנשים לא התפנו אבל נראה לי שיש תחושות שאם המצב ימשיך ככה אנשים בסופו של דבר מפחדים על עצמם ויתפנו. נסראללה מזרז את העניין והוא רוצה לקדם את הסהר השיעי".

"לפני יומיים זאהר אמר לי אני שהוא פוחד עליי שאני לא אלך לעבוד באדמות החקלאיות באזור הגליל שאני לא אלך לעבוד ועכשיו הוא מצא את גורלו בעבודה שלו מרקטה. זאהר ידע שהוא עובד במקום מסוכן אבל אין ברירה חוץ מלצאת לעבוד. זאהר יצא לעבוד כי הייתה תקופת רגיעה גם אני ירדתי לעבודה בקיבוץ וניצלנו את הזמן הזה לעבוד וקרה מה שקרה".

על היחסים עם זאהר סיפר: "אנחנו תאומים, היה בנינו קשר מיוחד, זאהר הוא מלאך הוא היה עמוד השדרה בבית, אבא שלנו נפטר בגיל צעיר בגיל 2014 וזאהר לקח חלק גדול מניהול העניינים בבית, הכאב גדול. אני התחלתי לאבד אחים בתחילת המלחמה, חברים שלי בזיקים, ואחר כך את ברק ומירה אילון שהיינו נפגשים בעבודה. ההודעה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר, היה קשה לכל התושבים, זאהר אדם מוכר בכפר, חייכן שתמיד עזר לזולת".

מה צריך לעשות, מה המסר שאתה מעביר לממשלה?

"מה שצריך לעשות זה לממש את אני רוצה שראש הממשלה שישמע אותי שבנימין נתניהו ישמע אותי וכל חברי הכנסת ישמעו אותי – אם ראש הממשלה רוצה להוכיח שהוא יהודי אמיתי הוא צריך לממש את מצוות פדיון השבויים לפני הכניסה ללבנון, אין מצווה גדולה מפדיון שבויים ולא יהיה. הם רעבים הם מתים כל יום. אנחנו נזכור את המתים ולא נשכח אותם אבל החטופים הם מתים כל יום אלף פעמים, הם סובלים. כל רגע שמאחרים לבצע פדיון שבויים זה שפיכות דמים".

ואיל מוגרבי, ראש המועצה בעין קינייא: "זאהר כל חייו עבד בתחום החקלאות והבניין, יצא בבוקר להביא פרנסה אחרי שרק בשבוע שעבר חזר לעבוד במפעל. בבוקר שמענו את האזעקות וראינו את הנפילות בקריית שמונה ואת העשן והבנתי שקרה משהו חריג כי לא ראיתי מעולם דבר כזה. תוך דקות קצרות התחלנו לקבל טלפונים והודעות והעובדים שעובדים בקריית שמונה וקיבלנו דיווח על פצוע מהיישוב ולצערי הרב בסופו של דבר זה מה שקרה. הוא נפגע פגיעה ישירה בפלג גוף תחתון, מחזה קשה מאוד. הוא רווק בן 38, הם חמישה בנים ואחות, אבא שלו נפטר לפני כמה שנים ממחלה קשה והיום התבשרנו על מותו".

"אנחנו יישוב מובטל לגמרי, לצערי הרב מה-7.10 עד היום כמות האבטלה הולכת ועולה ורוב התושבים עובדים בקריית שמונה והקיבוצים מסביב ובמלחמה הממשלה עד עכשיו לא מכירים את זה שאנחנו במלחמה. היו פה אזעקות, טילים ומטוסים, ספגנו 20 טילים בשטחים פתוחים אנחנו תחת מתקפה והממשלה צריכה להבין שהצפון כולו במלחמה. עד היום הם מדברים אם תפרוץ מלחמה או לא – אם מה שקרה עד עכשיו זאת לא מלחמה אז מהי מלחמה? אסון הוא אחד אם קורה אירוע בקריית שמונה זה קורה בעין קינייא כי המשפחות שלנו שם".