אבי הרוש: "ריף בן שלי, חוגג יום הולדת 21 והוא איננו! "ריף נהרג". הפעם לראשונה לא אוכל לאחל לך שום דבר, רק להודות לך אהוב יקר שלי"

השבוע ציינה משפחתו של סמל ריף הרוש מרמת דוד את יום הולדתו ה-21 של בנם שנפל בקרבות בעזה. אבי, אביו של ריף כתב בעמוד הפייסבוק: "ריף בן שלי, חוגג יום הולדת 21 היום והוא איננו! ״ריף נהרג״. צמד המילים שנאלצתי לומר לא מעט פעמים בשבת ההיא שדפקו בדלת. ״ריף נהרג״, אמרתי לאמא שלך בחדר השינה, לאחותך שהייתה בדירתה, לסבתות ולסבא, לדודות ולדודים, לחברים קרובים. ״ריף שלי רץ לקו האש, ונהרג״. לא אגיע היום לחגוג את יום הולדתך בבית הקבע שלך בבית הקברות. מקום של מוות. זה ממש לא אתה. נחגוג כמו שאהבת. בחיים ולא במוות. הפרק שלך בחיים הסתיים. העובדה המאוד ברורה שאתה כבר לא תחזור אלינו מכאיבה, מכעיסה ומזעזעת אותי מאוד. החלטת להסתער. רצת לקו האש. ״החלטה אחת. כדור אחד בלב. חיים שנגדעו״.. בדיוק כמו ששני אמרה. הכל זה עניין של החלטה אמרנו אחד לשני. לעזאזל עם ההחלטה הזו שלך. בחרנו בחיים, גם זו עובדה ריף. אבל אתה איננו! הפעם לראשונה לא אוכל לאחל לך שום דבר! רק להודות לך אהוב יקר שלי!".

תודה שבחרת בי כאבא!

(תמיד אמרתי לזואי ולך שיש לי מזל גדול שמכול הילדים בעולם קיבלתי דווקא אתכם).

תודה על הזכות לגדל אותך!

תודה שהיית לי מחנך ומאיר דרך!

תודה שנתת לי להתגאות בך!

תודה שהתייעצת איתי! ששאלת לשלומי!

תודה שהתקשרת אלי כשהיית צריך עזרה!

תודה שסיפרת לי מה עובר עליך! הפחדים שלך!

תודה על הערכים, הכבוד ואהבת האדם!

תודה על צעקות השירה שלך במקלחת!

תודה על החיבוקים! הצחוקים! ההערות! הכעסים!

תודה שהיית! שחיית במלוא העוצמה! בטירוף!

תודה שלא ויתרת על הכי טוב (גם באוכל)!

תודה שעשית את מה שבאמת רצית!

ובעיקר תודה שהענקת לי חיים!. נראה שאני חיי עכשיו את החיים שרצית שאחיה וזה עושה לי טוב. אני חיי עם משמעות. לימדת אותי לחיות ריף. אוהב אותך. מתגעגע אליך. געגוע ששורט כל פינה בגוף. כל מבט. כל נשימה. געגוע שלא מרפה. איפה אתה ריף שלי?! לאן נעלמת לי?! ריף, בן שלי, חוגג 21, רץ לקו האש. ״ריף נהרג״. אומרים לי שהזמן מרפא, בולשיט! הוא רק מחדד את החוסר שלך! יום הולדת שמח אהוב ליבי!. אדאג שזה יהיה יום שמח! אבקש מכולם לחגוג היום! לשמוח, לשתות (להרים כוסית עבורך) ולאכול טוב (סביצ'ה ופטוצ'יני הכי טוב שיש), ממש כמו שאהבת. אתה מלך בלייצר חיים, גם במותך! בוא לרגע, רק לחבק אותך אהוב, לאחל לך יום הולדת שמח! ולתת לך שוב נשיקה על הלחי. אבא".

קרא עוד:

• "בשבוע האחרון ידעתי שריף לא חוזר. הייתה לי מועקה לא מוסברת, מצאתי את עצמי יושב ברכב ומפסיד אותו"
• בחרנו לחיות – תוכנית מיוחדת ליום הזיכרון: חיים הכט מארח את אבי הרוש

בתוכנית "הבוקר השישי" סיפר אבי לעמי וכברי וירין דורון: "אני לא רוצה שישכחו את ריף כי זה לא יכול להיות. מי שהכיר את ריף ידע שריף הוא בן אדם של אנשים, בתוך הכאוס הזה אנחנו מוציאים נקודות אור ואנחנו מגלים שלא היה פער בין מה שאנחנו כמשפחה קרובה הכרנו את ריף למה שהחברים הכירו. מה שהופתענו זה מכמות האנשים שריף נגע בהם וזה היה ריף. ריף חי את החיים שלו כל הזמן אותו דבר הוא תמיד ראה בן אדם כבן אדם וזה היה טוב להבין שהכרנו את הילד שלנו. מה שקורה עכשיו זה בזכות ריף שידע לגעת בהרבה אנשים ולא משנה הגיל שלהם וזה עושה לנו טוב".

על התגובות שהוא מקבל בעקבות הפוסטים אמר: "אני מקבל הרבה פניות מהורים שכולים שאומרים שאני אומר את מה שהם רוצים לומר והם לא יכולים ואין לי דרך אחרת להוציא את הדברים זה גם התרפיה שלי וזה עושה לי טוב. אני יודע שכל מי שנהרג הם ילדים טובים אבל ריף הוא הילד שלי והוא היה מיוחד ואני באמת לא רוצה שישכחו אותו".

ספר על התחושות הקשות של לציין יום הולדת ראשון בלי ריף.

"עם ריף הכל קרה ברצף, הוא נפל לפני פסח, ואז היה חג וימי זיכרון והעצמאות וציינו את ה-30 לנפילתו, עכשיו היום הולדת וב-10 באוגוסט זה יום השנה שהוא התגייס הרבה דברים קורים בסמיכות וצריך לדעת להתמודד עם זה. חשבתי שיום ההולדת יעבור כמו כל הימים אבל יומיים לפני כבר הדברים קיבלו תמונה אחרת זה הזוי. לא הרשתי לעצמי ללכת לקבר של ריף ולחגוג לו שם יום הולדת כי הבנתי שזה לא המקום שלו לחגוג וכן חגגנו עם כמה שאפשר בתוך הסיטואציה ואנחנו מנסים לא לוותר לעשות את הדברים האלה".

"בקרב נפלו ארבעה אבל "למזלנו" ריף היה היחיד שהצליחו לקצור לו זרע וברגע שאמרנו שזה אפשרי אמרנו מיד כן אבל לא ידעתי אחרי שחתמנו לקראת מה אני הולך. חשבתי שהדברים יותר פשוטים אבל זה לא היה ככה. חשבנו מיד להגיד כן ואמרנו כן שקודם כל יקצרו ומה יהיה אחר כך נתמודד עם זה. אחרי ה-30 הבנתי שאנחנו רחוקים מהמצב האופטימי שחשבנו שאנחנו נמצאים בו. הזרע הוא לא שלי או של המדינה הוא של ריף וריף צריך לאשר להשתמש בו עד כמה שזה נשמע הזוי. יש דרך אחת נכון להיום להגיע לשימוש בזרע של ריף וזה בית משפט וזה תהליך ארוך מאוד. עד כמה שזה נשמע אבסורד אין חוק שפותר את הדילמה הזאת. נפגשתי עם הרבה אנשים בכנסת ומקדמים את הנושא הזה".