"אמרתי לו 'לא מתנדבים לשבת בבסיס' אבל הוא אמר שזאת השבת האחרונה והוא רוצה להיות עם החברים"
סמל ראשון איתי סעדון היה אמור להשתחרר משירות צבאי, למעשה בשבת ה-7 באוקטובר הוא התנדב להישאר בבסיס שהייתה אמורה להיות השבת האחרונה בשירות. אלא שמאז נותר בשירות עד שנפל במהלך קרבות בצפון רצועת עזה.
את השורה על נפילתו קיבלו ההורים אייל וליאת ב-3.11 זמן קצר אחר כך צייץ אביו בטוויטר: "התרנו את שמו לפרסום".
בתוכנית "מדברים ברדיו" סיפר סעדון לחיים הכט: "איתי התנדב להישאר בבסיס בשבת של ה-7.10, זאת הייתה אמורה להיות השבת האחרונה שלו ואני אמרתי לו איתי לא מתנדבים להישאר בשבת אבל הוא אמר לי זאת השבת האחרונה אני חייב להיות עם החברים שלו".
"כאבא כשאתה יודע שהבן שלך במקום של קרבות תמיד יש דאגה אבל ניסיתי להדחיק את התחושות האלה, לא מעט פעמים אמרתי לעצמי שרוב החיילים חוזרים משדה הקרב וקיוותי שזה לא יקרה לנו. הוא היה מגיע הביתה בתקופה האחרונה מאושר שהם קיבלו את טנק המרכבה החדש וכל פעם שחזר הביתה סיפר כמה הוא מדהים וכמה זה עושה לו טוב".
ספר על המפגש האחרון ביניכם
"הגדוד שלו היה בשטחי כינוס ובשלב מסוים הם הגיעו לעיר בדרום כדי להתרענן וניצלנו את זה להגיע לבקר אותו. פגשנו אותו כמה פעמים באותו שבוע וצחקנו על זה שנפגשנו 3 פעמים בשבוע כשבכל השירות לא ראינו אותו באינטנסיביות כזאת".
"ברביעי שעבר פגשתי אותו, דיברנו גם בחמישי ולמחרת בשישי בבוקר תכננו לנסוע אליו שוב אבל הוצאפ היה ב"נראה לאחרונה ב 7 בבוקר" והבנתי שהם נכנסו לעזה. אנחנו עדיין לא יודעים יותר מידי פרטים על האירוע שבו הוא נפל כי כל הגדוד שלו עדיין בעזה. הבטיחו לנו שאחרי שהם יצאו המפקדים יגיעו ויספרו לנו מה קרה אז אנחנו עדיין ממתינים. איתי סיפר לאמא שלו ששבוע לפני הכניסה הוא התחיל לכתוב יומן מלחמה ואפילו שלח לה העמוד הראשון. אחד הדברים ראשונים שביקשנו מצה"ל זה שיימצא את היומן הזה ויביאו לנו אותו והיום התקשרו אלינו שמצאו אותו"
איתי כאמור שהיה אמור להשתחרר משירות כבר רכש כרטיס טיסה כשהחלום שלו לאחר הטיול היה ללמוד טיסה: "לאיתי היה כרטיס טיסה לברלין וקנדה שם הוא תכנן ללמוד טיסה, זה היה החלום שלו. הילד מגיל 8 סיפר שהוא רוצה להיות טייס והילד הזה היה עשוי מחומר מיוחד והוכיח כמה החלום נטוע בו ועוד רגע הוא היה מגשים אותו.
על אף שהמשפחה עברה להתגורר לפני כמה שנים בתל אביב הוחלט שאיתי יטמן בחלקה הצבאית במועצה משגב שהם, ביישוב הר חלוץ, גדל והתחנך איתי. "איתי הגיע להר חלוץ בגיל 3 וסיים שם את בתי הספר שלו, כשהוא סיים ללמוד עברנו לתל אביב, הר חלוץ זה מקום מופלא של שקט וירוק והיה ברור לנו שלשם הוא חוזר. אני חושב שההבנה מה קרה תקרה אחרי שתיגמר השבעה ואנשים לא יעטפו אותי כמו שקורה עכשיו. איתי היה חובב פורמולה 1 וכל פעם היינו צופים בזה יחד, היינו מדברים ומנתחים את המירוצים. הדברים הקטנים של למי אני אגיד ואספר דברים שביני לבינו זה הדברים שיהיו הכי קשים להתמודד איתם".
ביקשתם מהמגיעים להגיע עם דגל ישראל, מדוע?
"אנחנו חיים בישראל ועם כל מה שקרה בשנה האחרונה ואני רואה את הפרסומות של אין ימין ואין שמאל ואני לא מאמין בזה. זה בסדר שיהיה ימין ויהיה שמאל זה חלק בריא מדמותה של מדינה. מה שלא בריא זה שיח השנאה כי אפשר לקיים דיאלוג ולהתווכח אבל לא כשאנשים קוראים אחד לשני בוגדים ומשתמשים באמירות שיסוי אין להם מקום".