ביום שלישי יעלה להצבעה בקריאה ראשונה החוק שיזם ח"כ יצחק קרויזר, וכחלק מההכנה לקראת ההצבעה הגיעו היום (א') חברי הוועדות החוקה והביטחון הלאומי לסיור בצפון.
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "הגענו לשמוע מכלי ראשון את המציאות בשטח כשעלינו לספק את הכלים למציאות היומיומית שלכם. קואליציה ואופוזיציה מגויסים כולם לפתור את המשבר הזה ששנים רבות לא טופל ללא קשר באשמת מי. שמענו על ההתמודדות עם הפלישות, עם האיומים והמציאות הבלתי-נסבלת. נגיע לנוסח מוסכם להצעת החוק ביום שלישי כשהמטרה של כולנו היא לתת מענה למציאות הבלתי אפשרית שחווים חקלאים ובעלי עסקים בנגב, בגליל כשהתופעה החמורה מתרחבת למקומות נוספים.
במהלך הסיור שמעו חברי הועדה חקלאים ובעלי עסקים ששיתפו בסיפוריהם
בעל חווה חקלאית: "הייתה פה חוות בקר של חוואי יהודי וילדיו ירשו אותו עד שהאחיזה בקרקע התערערה והם נטשו אז נכנסו לפה שנתי משפחות עבריינים מטובא זנגריה. מדובר על 7000 דונם בשמורת פארק הירדן והחל פה גידול סמים, סחר בנשק, גניבות וטרור. החקלאים סבלו שנים ארוכות ובשנתיים האחרונות ניזוקו במיליונים בגלל עקירת תשתיות, כל זה כדי שנבין שלא כדאי להתעסק ושהאדמה תחזור לידיים שלהם. הפרוטקשן הוא על האדמה של המדינה שקיבלנו ברשות ואנחנו משלמים עליה. על השבוע הראשון חטפנו ירי, שריפות, תקיפות עם גרזן, והאירועים נמשכים כשהפולשים עוד בשטח. לצערי כל התלונות שהגשנו עד עכשיו נמחקו. "עבריין לא נודע" "חוסר עניין לציבור" וכל הסיבות שהן תירוץ. המשטרה יודעת מי האנשים שמאיימים עלינו. המשטרה עושה את העבודה וזמינה לנו אבל עדיין בשורה התחתונה אין תוצאה. היו מעצרים זמניים אך ללא כתב אישום אחד".
לשאלת ח"כ מתן כהנא (כחול לבן), האם עברייני טובא זנגריה מקבלים אדמות מהמדינה השיב כי "בד"כ נותנים להם אדמות כדי שישתקו. הלוואי שהמציאות תשתנה בזכותכם ובכוחכם. היחידים שעוזרים לנו עד כה הם השומר החדש וארצנו, שמשקיעים תקציבים מטורפים ובלעדיהם לא היינו פה".
בעל חווה נוסף סיפר: "בשנים האחרונות יש התפוררות של משילות. יש קבוצה אחת מהיישוב עכברה שפוגעת בי, דווקא אלו שהגיעו ליישוב אחרונים לפני כ-30 שנה, יש שם משפחת פשע שעוסקת בנזקים לחקלאות. למשטרה אין כלים. מוגשת תלונה ואין שום כוח לשוטר שהוא יכול לכפות, גם אם עוצרים משחררים למחרת כי אין לשופט כלי לעצור. יש לי 4 מיליון שקלים נזקים בשלוש שנים ואין ספור תלונות. גניבת בע"ח, סחיטה באיומים, פגיעה במשאבים, פלישה של 600 פרות ביום, חיתוכים של גדר. בוקר אחד אתה מתעורר ו-5 ק"מ חתוכים כי לא הסכמתי ולא ויתרתי למשפחה הזו. היום המדינה תלויה במשטרה, במג"ב בסיירת הירוקה, בא איזה ילד בן 17 וזורק בקבוק תבערה או מכניס 50 פרות לשטח ואין תקציבים או יכולת לטפל. הפתרון הוא קנסות מנהליים, כמו שיש קנסות על מהירות"
יהודה מרמור, מיבניאל: "אצלי בשטח משפחת באשיר מאל הייב, כביכול משפחה נורמטיבית אבל הכל היה מותר להם. בשיא הגשתי 125 תלונות למשטרה וכולם נסגרו מחוסר עניין לציבור או חוסר ראיות. נתפסו אנשי קבע שגונבים אצלי. ראיתי אותם גונבים, עקבתי אחריהם לכפר ובגלל שהשוטר היה עם מדי מג"ב לא רציתי לייצר מגע אך המשטרה תפסה אותו עם עגל שלי בידיים. חוויתי טרור של 400,000 שקלים נזקים".
מנהל עדר בקר: "זה שיש פה חקלאים המוכנים לדבר בפנים גלויות זה לא מובן מאליו וכרוך במחיר אישי גבוה. הצד השני של חוסר משילות הוא קריאת תיגר על הממשל. יש פה דור צעיר שלתחושתנו לא מכיר במדינת ישראל וזה שורש הבעיה. יש פלישות, הצתות, ירי, שהחלו כבר לפני 10 שנים. הייתי יורד לנקודה ומתעמת עם 30 חבר'ה מוואדי חמאם, כפתו אותי וחטפתי מכות, התפניתי לביה"ח והלכתי למשטרה.המדינה בחוסר הטיפול בפרוטקשן פגעה במורל של החקלאים".
מנהל מפעל: "המפעל נשרף 3 פעמים, כבר לא מבטחים אותנו. אנחנו משקיעים 900 אלף על אבטחה ושמירה ועוד על ציוד אבטחה. בסוף זה מתגלגל לצרכנים. אנחנו חיים בפחד מדי יום ורואים מה קורה מסביב אנחנו מקבלים תמיכה ועזרה ממשטרת ראש פינה אבל זה לא תמיד מבטיח שקט. במקרים רבים אנשים מרימים ידיים".
בעלי חברת הסעות: "אנחנו ספקים של מפעלים חיוניים. מאז ששרפו לנו רכבים אנחנו עוברים סיוט. אחרי יומיים קיבלנו דרישה בסמס ל-3 מיליון שקלים ושאם לא נעזוב יודעים איפה הבית ואיפה העסק. מאותו רגע במקום להיות טרודים בעבודה אנחנו מתלבטים בכלל אם לגשת למכרזים. הסלון הוא חזית ראשונה אז הילדים שלי יודעים שאסור להם לישון שם. לסלון השכנים שלנו שגם נסחטים, נזרק רימון הלם"
סנ"צ מירון ממן, מפקד תחנת ירדן: "אנחנו נמצאים בכל זירה ומלווים את הקורבנות ומשתדלים לתת את האומץ, רוצים להשקיע עבודה משטרתית אותנטית מול מי שמוכן להגיש תלונה וברגע שיש תלונה כמו במקרה הזה, אנחנו מייצרים פעילות משמעותית. המשטרה קצרה באמצעים אבל אנחנו יכולים ועושים. צריך תלונה ושיתוף פעולה, המודיעין מצוין, יודעים באחוז ניכר מי עושה ומה עושה אבל יש פער בלתי מבוטל לגבש ראיות ולהגיע לבימ"ש. אנחנו יכולים לעצור בהתאם לחוק ומשחררים כי לא תמיד מייצרים את הראיות ולא תמיד יש שיתוף פעולה כי הסביבה של הקורבן לא תומכת בכך והוא מעדיף לשלם. האמפטיה שלנו היא מקיר לקיר. האתגר המרכזי בעיקר בחקיקה הוא היכולת להגדיל את סיכוי העבריין להיתפס- החל ממצלמות של יכולת זיהוי פנים וכלה בשת"פים שונים".
ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), יוזם החוק: בנושא אוטובוסים ומוניות עוברים מפרוטקשן לאירוע פח"עי, כי אם מדברים על הצפון באירוע רב זירתי גדול, הם מסיעים את הכוחות הלוחמים לצפון ויש פה מגמה אחת של תעשיית כסף ויש פה אירוע ביטחוני לאומני חד משמעי כי ראינו כבר בשומר החומות מה המשמעות של מאות נהגים ששמים הנד ברייק".
ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום: "יצרנו תקדים של תפיסת פרות ויצרנו מאזן הרתעה למרות גופי הממשלה, כולל משרד החקלאות שלא היה איתנו. אני פה לאותם בעלי עסקים שהתייאשו או פוחדים. הרוב המכריע של בעלי העסקים בתחומים מסוימים משלמים פרוטקשן כחלק מההוצאות. מי שלא משלם, משלם בכליו – מוציאים את המוח של הכלי כמו כלי צמ"ה. באשדות יעקב מאוחד, בדיוק כשהשומר הלך לאכול שרפו שני קומביינים ששווי כל אחד מהם מיליון שקלים. חקלאי תמים בא לשדה לפני כמה שבועות וגילה שיד נעלמה חתכה שורות עצי מנגו בני 20 שנה. זה דבר שלא ניתן לשיקום. אותו פורע חוק השאיר חתיכת ענף על הגדר עם פתק שבו נכתב "זה על מה שאתם עושים לי בשטחי המרעה ויהיו לכם עוד הפתעות".
עוד אמר: "מאז שומר החומות אנחנו חוזרים ואומרים שבעיה שעד לפני כמה שנים ידענו לפתור עם פקח ושוטר מקוף בחופי הכנרת, אי אפשר לפתור בלי שוטר יס"מ אחרת נפסיד. חסרה משילות בחופי הכנרת. המשטרה שותפה שלנו אבל יש בלגן במים ומחוץ למים, ובלי משילות אנשים ידירו רגליהם מהכנרת. בחגים האחרונים לחצי מהאירועים המשטרה לא הגיעה כי אין מי שיבוא. אם יש 50,000 מתרחצים בחופים ויש 300 אירועים במשמרת היא מגיעה לפי סדרי עדיפויות. אבקש שתעזרו לנו לקדם החלטה ייעודית לחופי הכנרת".
דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים: "חלק מהאנשים חוששים להיחשף. המדינה צריכה ליצר תחושת ביטחון. השופטת הולכת על סף הענישה הנמוך. הרשות המחוקקת צריכה ליזום קנס מינהלי, זה קל פשוט ומרתיע.
ח"כ משה סעדה (הליכוד): "מדברים על מחסור בכלים וברור שתמיד אפשר להוסיף אבל זה תירוץ. אם היו הולכים על קנס כספי שבימ"ש יכול להטיל ועל מעצר עד תום הליכים היינו מייצרים הרתעה. צריך לשים את יהבנו קודם כל על המשטרה – כמו שיודעים לתעדף זריקת נעל על שופט, גם גניבות חקלאיות הן חלק מהמפעל הציוני"
ח"כ מנסור עבאס (רע"מ): "אנחנו יכולים לנהל ויכוח על הרפורמה אבל אם אתה רוצה לייצר הרתעה, חסרים 2000 שוטרים. אתה יודע שבשנים 23-24 כמעט אין תוספת תקנים, כך שאם כל המערכות לא מתוחזקות התפקוד יהיה לקוי וסדר עדיפות אחר לגמרי. לכן, קודם כל צריך לאפשר הגדלת כמות השוטרים. זהו חלק אחד מתופעות הפשיעה והאלימות גם בחברה הערבית שמשלמת מחיר דמים. אנשים מכירים את הכתובות ומדווחים. היה לי חשוב לראות את הדברים מנקודת המבט היהודית, זה אתגר של כולנו. הפתרונות צריכים להיות לכל המגזרים ולכל החברות. אף אחד לא מצפה שתהיה תוצאה מידית לתופעה שצמחה שנים, לצערי ארגוני הפשיעה הפכו יותר מאורגנים ולמרות שאנחנו משבחים את המשטרה היא לא זכתה לשדרוג. עבדתי צמוד למשטרה אבל אין להם את הכלים להתמודד עם התופעה. נמשיך לעבוד יחד לתת מענה לכל האזרחים".
אוריאל גזית מהשומר החדש, יועמ"ש: "לייצר גוף אכיפה שהמשימה העיקרית שלו הן עברות סד"ח (סחיטת דמי חסות). כמו כן, הקצאת תקנים של רפרנטים בפרקליטות שיעסקו בתיקי פרוטקשן ופשיעה חקלאית. הבעיה הכי מרכזית- הקמת מערך ליווי שייתן ביטחון לנפגעים להתלונן ולהעיד, כמו ברשות להגנת עדים. כרגע 80-70% לא מוכנים בכלל להגיש תלונה במשטרה ונדרש שולחן עגול שיקנה להם למשפחתם ולרכושם ביטחון. דבר נוסף הוא חשיבה לטווח ארוך- לייצר שינויים בחינוך במוקדי הפשיעה. כרגע העבריינים מגיעים ממוקדי התיישבות בדואית ואנחנו מדברים על הקמת חוות חקלאיות חינוכיות ביישובים הבדואים כדי לזרוע את זרעי השינוי. אם לפני 30-20 שנה הדמות להערצה הייתה הדוד שהוא קצין היום זה גובה הפרוטקשן".
סנ"צ גלעד בהט מהייעוץ המשפטי למשטרה: "התופעה של סחיטת דמי חסות לא תיפתר מצעד אחד אלא ממכלול צעדים להחזרת הביטחון לחקלאים ובעלי העסקים, בדגש על סיכויי העבריין להיתפס והענישה. לא הגיוני שהגענו למצב בו חבורה של עבריינים מציתים פעם אחת ומבצעים עבירת פשע וכל חודש נהנים מהכסף ואין להם כל פחד ולכן השינוי שאנחנו מציעים הוא הצ"ח ששמה את הדגש לא על המאוים אלא על מקבל הכסף. לא משנה אם זה בן 12 או 15 שמקבל בשמו, זה ישפיע על רציחות ועבירות חמורות אחרות כי הכסף הה משפיע על הכל. המודיעין קיים וצריך לתרגמו לענישה. האיזון הזה בשיח הזכויות הופר, למשטרה נלקחו סמכויות – כלים טכנולוגיים שהיו. בעבר שוטר יכול היה לבקש ת"ז ולבדוק עבר פלילי והיום בימ"ש קבע שיש מקרים מאוד מעטים ששוטר יכול לבקש הזדהות אזרח. המשטרה יכולה להתגבר על התופעה אך צריכה סמכויות וכוח אדם וגיבוי מהכנסת ומהציבור".
ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית): "אנחנו קצת ישנים בעמידה. יש כאן אירוע מדינתי שפוגש בקצה את החקלאי או בעל העסק, אך זה טרור שבא לומר "זה לא שלכם". כשנזרקים רימונים, יש הצתות וסכנה לחיי אדם אי אפשר שלא לתת מענה עמוק ורציני. אני לא חושב שהכנסת שב"כ לתמונה היא הכיוון הנכון. אני לא רוצה לחיות במדינה בה שמים אנשים מאחורי סורג ובריח ללא ראיות חזקות. צריך לבצע סנכרון מעבר לחוק, בין כלל המערכות לא רק במישור הפלילי. ככל שנחנוק אותם בהיבטים האזרחיים, אחרת נמשיך להתבוסס".