"הימים שלפני החג היו מאוד קשים, דמעות בלי סוף, אבל קיבלנו החלטה לשבת ביחד בערב החג"

רותם אטיאס ויובל יונה | אולפן חג | 28.04.24



סדר בלעדיהם. משפחת איילון קיימה השנה את סדר פסח לראשונה ללא מירה ובנה ברק שנהרגו בחודש ינואר מפגיעת טיל נ"ט שפגע ישירות בביתם. האחות תמי סיפרה היום על התחושות הקשות: "הימים שלפני החג היו מאוד קשים, דמעות בלי סוף אבל קיבלנו החלטה לשבת ביחד בערב החג. גם המשפחה שלי וגם של אחותי, מירה, ברמת ישי אצל אחי. אחי התחיל את הערב בדברים על מירה וברק ובני הבכור הקריא את שמותיהם של 133 החטופים. מה שהיה חשוב לנו זה הביחד, קראנו קצת בהגדה אבל הביחד היה חשוב. הייתה תחושה של משפחתיות ורצינו לעטוף את אליהו שמאוד קשה לו. הוא ראה את האירוע, הוא היה מעבר לקיר וראה את מירה ובנו מפגעים וזה רץ מולו כל הזמן".

בשלושת החודשים האחרונים איך המשפחה משתקמת?

"אליהו נמצא בכפר הנשיא אצל הבן והוא עטוף על ידי כולם, הוא חקלאי ועד היום החקלאים לא קיבלו פיצוי על הפגיעה בפרנסה שלהם. הוא מנסה לשקם את המשק ועושה כל יום את הדרך מכפר הנשיא לכפר יובל לטפל במטעים ובלולים וכל זה תוך סיכון. אבל זה נותן לו את הכוח להמשיך וגם פיצוי".

קרא עוד:

אתם כבר שבעה חודשים מחוץ לבית

"נכון, ואין אופק מתי נחזור הביתה. אנחנו מפונים וגרים בהגושרים, אני ובעלי דיי מכירים את הקיבוץ ומשתדלים כמיטב יכולתנו לנהל חיים. זה לא קל ולא פשוט אבל זה מה שיש כרגע. אם היו מגיעים להסכם שייקנה לנו ביטחון, כי אנחנו יודעים מה יכול היה להיות, אז אני מחר חוזרת. כל אחד רוצה לחזור לבית שלו אבל כל אחד רוצה שהילדים שלו ילכו בביטחון וילכו לבית הספר בבטחה ואני רוצה לישון בבית בבטחה".

"יש בתים שנהרסים ביישובים סביבנו בלי סוף, אז גם כשיגידו שאפשר לחזור יש הרבה אנשים שאין להם לאן לחזור. גם הבית של מירה הרוס, לא נגעו בו מאז הפגיעה הוא עומד ככה כמו שהיה באותו יום של פגיעה".

יצא לכם לבקר בבית במהלך החודשים האלה?

"בעלי ואני היינו פעמים להחליף בגדי קיץ לחורף וחורף לקיץ. החתן שלי עושה מילואים אני מבקשת ממנו לקפוץ לבדוק שהכל בסדר. התחושה הייתה מוזרה לא מצאתי את עצמי לקחתי מה שצריך ויצאנו. אני מתגעגעת להכל, למיטה, לגינה לשקט".

"אני שומעת על משפחות שעזבו ששכרו במקומות אחרים והילדים כבר השתלבו בבתי הספר והם מדברים על לא לחזור, מה יהיה בסוף אני לא יודעת".