4 וחצי שנים מאז החל המשפט בין מספר מתלוננות נגד דוד דרורי בגין הטרדות שחוו – התיר בית המשפט לפרסם את שמו של הנאשם. בראיון לחיים הכט בתוכנית "מדברים ברדיו" סיפרה אריאלה, אחת המתלוננות בפרשה, על הפרשה: "אני מרגישה שהחברה והקהילה שלנו ניצחה מעבר לניצחון האישי שלי. נעשה צדק לכל הנשים והקהילה שעכשיו ברור שזאת לא הייתה רכילות בשבילי הקיבוץ. הקיבוץ עצמו הוא מיקרוקוסמוס של חברות סגורות והרבה יותר קשה להוציא את הצדק לאור כי הרבה פעם מנסים לטאטא את הדברים ולא להציף ולטפל בהם. אחד הדברים שקיבוצים לא אוהבים זה שסיפורים יוצאים לתקשורת כי זה "מכפיש את שם הקיבוץ" ואני אומרת ההפך – זה חוזקה של קהילה שהנושא מטופל".
ספרי על האירועים עצמם
"היה מדובר בנגיעות חזיריות ללא רסן שנעשו על ידי דרורי שהיה בעבר מנהל אגף החינוך במועצה. כשפניתי לגורמים המתאימים מיד רצו לערב את עורכי הדין של הקיבוץ וזה לא נתן מענה ראוי לשלל התלונות. רצו לייצר תמונה של תלונה אחת ואולי זה לא קרה ואם קרה אולי זה קרה רק לי. אבל כל מתלוננת היא בעלת משפחה בקיבוץ והמחיר ששילמנו היה משפחתי וקהילתי. מזל שאני אישה בוגרת שהצלחתי לעמוד ולהתמודד יחד עם המשפחה שלי והיום אני מסתובבת בקיבוץ בראש מורם. הרבה אנשים פנו אליי ואמרו לי תודה שעשיתי לזה סוף".
על המסע הארוך והמשפט שהתנהל במשך כ-4 שנים סיפרה אריאל: "בתחילת המשפט ניתנה לו אפשרות להפיץ מכתב התנצלות כדי שזה לא ייצא אבל הוא התעקש ללכת למשפט הוכחות. הרגע הכי קשה שעלתה מתלוננת בגיל מבוגר מעל 65 היא מסרה עדות על אחותה שנפגעה ממנו ואז היא התחילה לבכות וסיפרה מה הוא עשה לה לפני 30 שנה ואז הבנתי ששרשרת הפגיעות היו עמוקות וזה נתן לי את הכוח שצריך לסיים את זה עם ראש מורם".
מקיבוץ שריד בחרו שלא להגיב לדברים