רויטל נשיא: "היה חיבוק שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן מאותה שיחה באותו בוקר שבת שהוא הבטיח לחזור אליי, הוא הבטיח והוא קיים"

ירין דורון ורותם אטיאס | אולפן חג | 11.06.24

אחרי שמונה חודשים בשבי חולץ ביום שבת שלומי זיו משבי חמאס. רגע לפני ערב חג השבועות שלומי כבר שוחרר מבית החולים והוא יישאר במעקב בתקופה הקרובה עד שיחזור סופית לחייו ויחל בתהליך השיקום.

אחותו, רויטל נשיא סיפרה על השבוע המטלטל: "זה היה שבוע מטורף, חזרנו לנשום ועדיין מתרגלים לסיטואציה, למצב החדש והמשמח ואני מאחלת לכל המשפחות החטופים שירגישו כמונו ולהצליח לחזור לחיים.

מבינים ששלומי בארץ או שעדיין לוקח רגע להבין את זה

"לוקח שניה בלילה ובבוקר, עדיין קורה שיש את הטקס הקבוע שהיה בשמונת החודשים שמדברים אליו ושולחים לו אנרגיה ותקווה ועכשיו אני מעבירה את זה לשאר האחים והאחיות שלי שעדיין נמצאים שם".

"יש דרך לעבור והוא יעבור אותה והוא גיבור וחזק, ויש מקרים שהוא מסתכל עלינו ואומר וואו אני לא מאמין שאני פה. ועולות המחשבות שהוא לא היה חלק מהשלב הראשון של העסקה במידה והיו מגיעים אליה. צריך לזכור שיש בשבי עוד 120 חטופים וצריך להחזיר את כולם שאני לא יודעת כמה מבצעים הירואים כאלה ותודה לכל מי שעסק בזה וסליחה ואני משתתף בצער המשפחה של ארנון זמורה. חשוב לנו לזכור שלא תמיד מתאפשר במבצעים כאלה וצריך לעשות הכל כדי להחזיר אותם הביתה כמה שיותר מהר".

"חשוב לי לציין שאנחנו פה לכל דבר שמשפחות יצטרכו ונמשיך להיאבק איתם עד להחזרת כל החטופים. אנחנו משפחה אחת גדולה ואני מכירה את כל 120 החטופים שנשארו שם ואני מרגישה מחויבת להם ולכל דבר שצריך".

צה"ל פרסם סרטון שבו נראים רגעי השחרור, ספרי על התחושות

"אני צפיתי בו עם ההורים ואחותי, שלומי בשעה הזאת כבר נח, הימים מאוד מרגשים ועמוסים רגשית אז אנחנו נותנים לו כמה שהוא צריך לנוח. צפינו בו ותפסנו את הראש על הצבע המטורף הזה, קיבלנו כל מיני הסברים ותיאורים מה קרה אבל לראות את זה זה אחרת לגמרי. אני ראיתי את שלומי מבין סיטואציה תופס את הראש ומעדכן שיש איתו עוד חטופים בבית וכשאני רואה אותו עולה למטוס ולוחץ יד לחיילים אני מבינה שזה שלומי, אחי הגדול שמבין שהגיעו לחלץ אותו והוא מוקיר תודה והערכה לכוחות".

קחי אותנו לחיבוק הראשון עם שלומי

הגעתי יחסית מאוחר לבית החולים וכשנכנסתי ראיתי את כולם סביבו ולא ידעתי אם לגשת או לא ועמדתי בצד ואז הוא הוא קרא "איפה רווי איפה רווי בואי לפה" וזה היה חיבוק שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן מאותה שיחה באותו בוקר שבת שהוא הבטיח לחזור אליי. הוא הבטיח והוא קיים וחזר אלינו הייתה נסיעה שמחה, היא הרגישה כמו נצח והדלקנו מוזיקה ברדיו ומחאנו כפיים, וואו".

מה צריך לעשות עכשיו?

"היינו קצת מנותקים בימים האלה כי הכל עמוס ומעורבב, אבל מה שצריך לעשות ומה שהמדינה צריכה לעשות זה לזכרו שהניצחון האמיתי זה להחזיר את החטופים להכל יהיה זמן. המדינה חזקה לטפל בכל החזיתות והעם חזק להתמודד אבל יש משפחות שחייבים את היקירים שלהם בבית. יש לי אחים ואחיות שם הזמן לא לטובתם והמדינה צריכה להחזיר אותם וזה הדבר הכי דחוף".

"הפגנות? דעתי לא השתנתה, זאת מדינה דמוקרטית וכל אחד יש לו את חופש הביטוי להגיד את דבריו בין אם בהפגנה בין אם בעצרת של משפחות החטופים ובכל דרך כזו או אחרת. אני בדרך שלי מחזקת את המדינה כי זה מה שיש כרגע ועם זה צריך לעבוד אבל כמובן שכל אחד יעשה לנכון לעשות מה שנכון. גם אצלנו חלק הולכים להפגנות וחלק לא ואנחנו צריכים לעשות מה שהלב שלנו אומר לנו לעשות".

איך יראה החג במשפחת זיו?

זה יהיה חג שלם סוף סוף, הוא יהיה שלם אבל לא נשכח שאיבדנו ב-07.10 את אביב אליהו ג'ק מרלו שהיה בן בית שלנו והוא יהיה עדיין קשה כי יש 120 משפחות שלא יושבות שלמות סביב השולחן אם בכלל. אימא  שלי אמרה לי ביום שבת "וואו רווי, אני שמחה אבל הלב שלי לא שלם יש עוד 120 אימהות כמו שאני הייתי עד לפני כמה שעות ואני רוצה שם יזכו גם לרגע הזה" וזה מה שאנחנו מייחלים ומתפללים שיקרה".