"שמחת החיים הייתה חלק בלתי נפרד מאביב, אין מתאים יותר מאשר להנציח אותו בהיכל שישמש לשמחות"

ב-07.10 במהלך הטבח במסיבת ה'נובה' נרצח אביב אליהו, בן 38 מאלקוש, שהיה מנהל האבטחה בפסטיבל. בחודשים שלפני המסיבה אירגן אליהו את כל הסידורים הביטחוניים ורגע לפני המסיבה קיבל את המסמכים והאישורים הנדרשים מהצבא והמשטרה לקיום האירוע.

ב-08.06 במהלך בוקר שבת חילץ כוח צה"ל ארבעה חטופים משבי חמאס, שלומי זיו, אנדרי קוזלוב, אלעד ז'אן ונועה ארגמני.

מיד עם הנחיתה בישראל קישר הצבא את זיו, קרוב משפחתו של אביב, עם אישתו מירן והשאלה הראשונה של שלומי לאישתו הייתה לגבי מצבו אביב שכאמור נרצח במסיבה.

מירן זיו: "הקשר בין שלומי לאביב זה קשר שהוא מעבר לאחים. אני ואביב בני דודים וגדלנו יחד, אנחנו שכנים והילדים של אביב גדלו אצלנו בבית. מאז ששלומי הכיר את אביב היה ביניהם חיבור אוטומטי כזה שאי אפשר להסביר במילים. אביב היה מנהל אבטחה באירועים גדולים ובכל פעם הוא היה מציע לשלומי שיבוא לעבוד איתו כי הוא סמך עליו. במקרה של ה'נובה' זאת הייתה גם נסיעה של 3 וחצי שעות ושלומי הציע להחליף את אביב בנסיעה בדרך חזרה הביתה. ידענו כבר בספטמבר על קיום הפסטיבל ושלומי בלי לחשוב פעמיים הודיע שהוא מצטרף".

ינאי אליהו: "התכנון של ה'נובה' היה במשך כמה חודשים, זה היה אמור להיות במקום אחר ובגלל שהצירים לא היו בטיחותיים החליפו את המיקום לרעים. השינוי הזה בא לידי ביטוי כשאביב פתח כדי הצירים ברעים כדי למלט מבלים. הוא הגיע לאנשי צבא ומשטרה וביקש אישורים חתומים שלא יקרה משהו ולא יהיה לו גיבוי".

מירן זיו: "התקופה הזאת גם לקראת ה-7 באוקטובר היא קשה וגם המקרה של רצח החטופים לא פשוט. שלומי הכיר את אלכס לובנוב, הוא היה איתו חודשיים בשבי בתקופה הראשונה. הם היו יחד במבנה כמעט חודשיים והעבירו אותם מספר בתים ונוצר ביניהם קשר היה יותר אישי. מיכל אישתו אלכס חברה טובה שלי. מהיום ששלומי חזר הוא אמר "אני בסדר ואני לא חשוב כי יש יותר מ-100 חטופים שהם החשובים והם בעזה". בנוסף יש לנו את המקרה הפרטי שלנו של אביב ואני אמרתי שעד ששלומי יחזור אני אוכל להתחיל להתאבל על אביב ולהתחיל להנציח אותו ועכשיו אנחנו בימים של איסוף תרומות להקמת היכל אביב שהחל להיבנות ליד בית הכנסת לתושבי היישוב".

ינאי אליהו: "זה רעיון שהגיע מאבא שלי ואנחנו כבר בעיצומו ואני זה שתכנן את ההיכל. התחלתי ללמוד אדריכלות ולקחתי על עצמי את הסירטוט שנעשה מהרגש. הכי פשוט ונקי שיש כמו שאביב היה והמשאלה שלנו שזה יתקדם ויהיו שם הרבה שמחות".

מירן זיו: "בעזרת השם כשהמבנה יקום אחרי הפתיחה נעשה שם סעודת הודיה לשלומי שחזר מהשבי. לשמחתנו שלומי שרד את השבי כמו גיבור ואנחנו אומרים תודה על מה שיש וכואבים את הכאב של המשפחות האחרות ומתפללים להחזרת החטופים שעדיין שם. לצערנו אתה רואה מה קורה שהם שומעים את צה"ל מתקרבים לאזורים שיש בהם חטופים. כל משפחה שאני מדברת איתה אני משדרת להם אמונה וכוח. כל התקופה האמנתי ששלומי יחזור, היו לנו כמה סימני חיים ששמרנו לנו כדי לא לסכן אותו אבל זה נתן לנו תקווה".

"שלומי חזר להיות עם הילדים של אביב, חזר להיות דוד שלומי. חזרנו לצפון אחרי חודשיים במרכז אנחנו מאוד מחוברים למשפחה ושלומי חזר לשחק בסוני מה שהוא אהב לעשות".

כעת כאמור אוספת המשפחה גיוס המונים לטובת הקמת ההיכל, בעמוד המיוחד שנפתח לטובת המיזם נכתב: "כאשר הגיעו חוליות המחבלים לנקודת החסימה, אביב יחד עם כוחות האבטחה והמשטרה נלחם באומץ מול האויב והצליח לנטרל חלק מהמחבלים. אך כשהתחמושת אזלה, והמחבלים ירו RPG לעבר ניידת המשטרה ששימשה לו מחסה, אביב נהרג יחד עם שוטר נוסף. בפעולתו המופתית, הציל אביב חייהם של אלפי מבלים והותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים ואחים. מעבר לגבורה ולמסירותו, מה שבלט אצל אביב היה שמחת החיים שלו. הוא היה אדם שמח, אוהב חיים, שנגע בלבבות של כל מי שהכיר אותו. שמחת החיים הזו הייתה חלק בלתי נפרד מאישיותו ומורשתו. אין מתאים וראוי יותר מאשר להנציח את שמחת החיים של אביב בהיכל שישמש לשמחות משפחתיות ואירועים קהילתיים. לכן, החלטנו להקים את היכל אביב – אולם רב תכליתי ואולם אירועים במושב אלקוש, שיהווה מקום של שמחה ואור, בדיוק כפי שאביב היה. היכל אביב לא יהיה רק מקום פיזי, אלא סמל לערכים של הקרבה, אהבת המולדת, דאגה לזולת ושמחת חיים – ערכים שאביב חי על פיהם ונתן את חייו למענם. כל שמחה שתתקיים בהיכל תישא עמה את זכרו החי והמתמיד של אביב, ותשמר את רוחו בלבבות כולם. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בפרויקט החשוב הזה, ולהצטרף אלינו בקמפיין גיוס ההמונים להקמת היכל אביב. יחד, נוכל להבטיח שאומץ הלב, הנתינה ושמחת החיים של אביב ימשיכו להאיר ולהשפיע על חיינו ועל חיי הדורות הבאים".

כנסו ללינק:

https://givechak.co.il/aviv