הנאשם הורשע על פי הודאתו כי במספר רב של הזדמנויות ובמשך שנים ביצע בבנותיה של בת זוגו, לה היה נשוי, עבירות מין חמורות שכללו אינוס במספר רב מאוד של הזדמנויות כלפי אחת מהן ובנוסף, מעשים מגונים רבים בשתיהן. העבירות בוצעו מאז שילדות היו כבנות שש ונמשכו על פני שנים רבות. עוד מתאר גזר הדין כי המעשים בוצעו תוך ניצול פערי הכוחות וסמכותו על המתלוננות בהיותו אביהן החורג, ניצול גילן, תמימותן והכבוד שרחשו לו, כמו גם רצונן לשמור על התא המשפחתי. שלושת שופטי המחוזי שדנו בתיק כתבו בפסיקתם כי "הפגיעה בקטין על ידי בן משפחה חמורה ביותר, זאת הן בשל היות נפגע העבירה קטין, והן נוכח העובדה שהפגיעה התבצעה על ידי בן משפחה שאמור להגן ולשמור עליו, וחרף זאת ניצל לרעה את האמון שניתן בו". עוד קבעו השופטים כי במעשיו ניצל הנאשם את המרות ההורית, לצורך ביצוע עבירות מין בבנותיו החורגות וכך השחית את ילדותן אשר חלפה ולא תשוב עוד. עוצמת הפגיעה במתלוננות היא אנושה