עידית אהל: "לא הייתי רוצה שהילדים שלי יחיו במדינה שלא תחזיר את אח שלהם מהשבי"

80 יום בשבי חמאס: ברקע הדיווחים על עסקות שונות בנושא שחרור החטופים ממשיכות המשפחות להיאבק בכל דרך למען חזרת קרוביהם מהשבי. כך גם משפחתו של אלון אהל, תושב לבון במועצה האזורית משגב, שנחטף ממסיבת המוזיקה ברעים בבוקר ה-7.10.

אימו, עידית סיפרה היום על הימים קשים והמאבק למען החזרת בנה: "אני משתדלת לנשום, עברו 80 ימים וזה לא פשוט. כל התהליך הזה דורש הרבה כוח כדי לשמור על קור רוח וחוסן ולשמור על קו של שפיות בכל הדבר הזה. במהלך הימים יש לנו כל מיני פעילויות שזאת הדרך שלנו להתמודד והעשייה הזאת שומרת אותנו שפויים. זאת הדרך היחידה שאנחנו מרגישים שיש לנו שליטה על האירוע הזה כי בעזה אין לנו שליטה על מה שקורה".

"אני מרגישה שאלון חי ושהוא במצב טוב, מרגיש טוב אבל שיש גם רגעים קשים. אני מתארת לעצמי שהוא דואג לנו כמו שאנחנו דואגים לו אבל אני מרגישה שהוא מאוד חזק ושהוא עוזר שם לאחרים כמה שהוא יכול ושזה נותן לו חוסן להתמודד".

קרא עוד

• "אני דורש דבר אחד – שיחזירו את אח שלי עכשיו עד שלא כולם פה לא עשינו כלום"

עוד התייחסה עידית לטענות של משפחות שהתמרון עלול להוביל להרג חטופים: "צריך להוציא את כולם בחיים וכמה שיותר מהר, אלון נלקח בחיים ואנחנו רוצים אותו בחזרה בחיים. לאורך כל התקופה גם ששמעתי על מי שחזר וסיפר מה הוא עבר לא הקשבתי כי זה לא הסיפור של הבן שלי. כשאלון יחזור הוא יספר לי מה הוא עבר והסיפור שלו ישמע ועד שזה לא יקרה אני לא יודעת מה הוא עובר שם. לכל חטוף יש את הסיפור האישי שלו ומה שאחד עבר לא אומר שזה גם מה השני עובר וככה אני שומרת על עצמי כשאני אומרת שמה שהם מספרים זה לא הסיפור של אלון".

"לא נוכל לקיים חברה מתוקנת, בריאה ושלמה אם כל החטופים לא יחזרו בריאים ושלמים הביתה וכדי שנוכל לשקם את המדינה הזאת והחברה הישראלית הם חייבים לחזור. אנחנו חייבים את זה למדינה כי לא הייתי רוצה לראות את הילדים שלי חיים במדינה שלא תחזיר את אח שלהם ותפקיר מישהו בשבי ואף אדם לא צריך להמשיך לחיות במדינה שרואה אזרחים חפים מפשע נלקחים בשבי ולא חוזרים לביתם".