"ב-6.10 התקשרתי לשי אבל הייתה קליטה לא טובה אז השארתי הודעה "אחי נדבר מחר" אבל השיחה הזאת כבר לא תקרה"

ביום שאחרי הבשורה הקשה שנחתה על היישוב גבעת אבני, החברים של סמל ראשון, שי לוינסון עדיין מתקשים לעכל את מותו.

חברו הקרוב, אופיר האופטמן: "שי היה חבר קרוב שלי, חבר שהתייעצתי איתו על הכל, התגייסנו לשריון הוא התגייס שנה לפני והסביר לי כל מה שהייתי צריך לדעת על השירות. חשבנו על שי לאורך כל המלחמה, כל הזמן המחשבה עליו ליוותה אותנו".

כזכור, הבשורה המרה הגיעה אתמול לבית משפחת לוינסון אז בישרו אנשי צה"ל שעל פי ממצאים ובחינתם קבע הרב הצבאי הראשי של צה"ל את מותו והוא מוגדר חלל צה"ל שגופתו מוחזקת בידי ארגון טרור.

שי בן 19 בנופלו, הספיק עוד לפני הצבא להגשים יעד ולהגשים את מה שהאמין בו: דו קיום כשהיה היהודי הראשון ששיחק בקבוצת כדורעף ערבית, מ.ס עילבון.

נועם יאיר: "הסיפור של הדו קיום בער בו כל כך, הוא למד במגמת ערבית וכשהוא התחיל לשחק בעילבון אני ואופיר היינו חייבים לצלם אותו לסרט תיעודי ועכשיו הסרט הזה מקבל משמעות אחרת לגמרי. למדנו ממנו מה המשמעות של דו קיום. שי היה שם דבר ולשכבה שלמה של 300 ילדים בכדורי יש זיכרון ממנו. בשורה על מותו נתנה לכולם מכה בבטן.

קרא עוד:

• החבר לטנק: "היית המפקד שלי אבל יותר מזה היית אח שלי", רכזת השכבה: "אין ולא יהיה מי שיוכל לשיעור קומתך, למי ומה שהיית"
• לזכרם | השמות והפנים של הנופלים והנרצחים במלחמה

עידו סומך, נהג הטנק ופקודו של שי, גיבור ישראל שדהר אל המסיבה ברעים להמשך הקרבות ספד לו: "שי אחי היקר, אין מילים שיכולות לסכם אותך, בן אדם שכל כולו רק טוב, תמיד היית חיובי ודאגת להראות לנו את חצי הכוס המלאה, תמיד מחייך ומפיץ אהבה לכולם, מישהו שרק רואים אותו וכבר עולה חיוך. היית המפקד שלי אבל יותר מזה היית אח שלי, אני אזכור אותך לנצח ותמיד תהיה חקוק בלב שלי. אני אוהב אותך, עידו סומך נהג 2ב❤"

מתי הייתה השיחה האחרונה ביניכם?

אופיר: "ביום שישי שלפני האירוע התקשרתי אליו לבדוק מה איתו והוא היה בדיוק בטנק על הגדר ואמרתי לו "שמע אחי אין לך קליטה טובה נדבר מחר" והשיחה הזאת כבר לא קרתה. בבוקר האירוע שלחתי לו הודעה שיעדכן מה קרה והוא כבר לא ענה. הסרטונים שהגיעו בבוקר בשבת של הטנק שפושטים עליו מחבלים היו קשים לצפייה, זה היה זוועה לראות כמות בלתי נתפסת של מחבלים שמטפסים על טנק ומשתלטים עליו. כל בן אדם שיצא ניסיתי לזהות מי זה".

נועם: "השיחה האחרונה בנינו הייתה שבוע לפי האירוע, הוא היה בבית, זה היה סופ"ש רגיל ואני לא זוכר משהו משמעותי מהשיחה הזאת אבל הוא דחק בנו שלמרות העייפות שניפגש ונצא".