דילמת חוק ההמשכיות: "הסיבה העיקרית שהרבנות מתעקשת לא לאשר היא כסף, שהרי אותו ילד יוכר כיתום חלל צה"ל"

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביקשו עשרות משפחות לקצור זרע מבנם שנפל או נרצח, אלא שהסוגייה עדיין לא הוסדרה ובשלב זה גם תקועה בכנסת. בחודש אפריל האחרון החוק שזכה לשם "חוק ההמשכיות" עלה לדיון בוועדת הבריאות אז התברר שלמרות שהרב הראשי דוד לאו איפשר את התהליך הוא דורש שלא לאפשר בעתיד מקרים דומים אלא במקרה של החייל לפני מותו.

בתוכנית "הבוקר השישי" שוחחו אביטל גונן ועמי כברי עם אבי טרמין, שבנו שי נפל במלחמה, ועם הד"ר בינה ניר מרצה באקדמיה.

טרמין: "אנחנו חיים מיום ליום, מנסים לחיות מחדש. כששי ז"ל נפל הקצינים הודיעו לנו שיש אפשרות לקצור זרע ושאלו אם אנחנו מעוניינים, נאמר לנו שיש חלון זמן מסוים לקבל את ההחלטה ואני ישר הסתכלתי על אשתי ואמרנו כן וכך נעשה. זה היה 5 שעות אחרי שהוא נהרג".

רס"ר (מיל') שי טרמין, בן 26. שי, היה לוחם בגדוד 6623, עוצבת 'חוד החנית' (55), נפל בדרום רצועת עזה ב-22 בדצמבר 2023.

אבי: "במקרה שלנו הסיטואציה מעט שונה כי מעורבת כאן בת זוג של שי במשך המון שנים. לא שאלנו אותה עדיין בסוגיה כי המקרה עוד טרי ואני כ-אבי אומר הלוואי שהיא תמשיך בחיים שלה ותמצא זוגיות חדשה. היא בשבילי כמו בת ואני אשמח להוביל אותה לחופה ולעטוף אותה באהבה כמו אבא. לא בהכרח שאנחנו נגיד לה תנסי להרות מהזרע של שי כי הם חבר'ה צעירים ואנחנו לא מדברים איתה על זה".

"אני מכיר מקרים אחרים שאבא נהרג במלחמה וההורים של האבא פנו לאישה ושאלו אם היא רוצה להרות מהזרע שלו והיא אמרה שלא, יש גם הורים שידם משגת והם לא צריכים את המחוקק והם משלמים מכיסם לפונדקאות".

הספקתם לקיים דיון אתה ורעייתך בנושא?

"היה חלון זמן קצר ובאותו זמן אתה לא חושב על כלום. במקרה שלנו זה היה ביום שישי ב 10 וחצי בלילה ומעבר לזה שאתה לא מבין אתה מנסה לחשוב איך ממשיכים מפה הלאה".

הד"ר בינה ניר: "הבעיה במדינת ישראל שהרבה דברים מתקבלים בצורה לא מסודרת, ברגע שמשפחה מקבל את האפשרות הזאת כשאין עדיין חקיקה והכל צריך להיות מאוד קצר ומהיר והכל מכה בך אז פתאום יש זרע שמחכה ואני מתחיל לחשוב עליו. כלומר האופציה ניתנה עוד לפני שהיה משהו מסודר בסיפור הזה וזה מכניס למערבולת גדולה מאוד. יכול להיות שחלק מההסדרה צריכה להיות שישאלו את החייל עצמו כשהוא מתגייס".

אבי: "זה לא אפשרי. תדמייני חייל בגיל 18 שכל מה שהוא רוצה זה להתגייס. הדת רוצה שיהיה הכרה מטעם הנהרג שהוא יכריז אני רוצה המשכיות אני רוצה ילדים – אבל זה לא בר ביצוע".

ניר: "אם אני מדברת על זכויות אז אני חושב שזכותו של אדם לרצות או לא לרצות ילדים אם הוא לא נמצא. כמובן שהסוגייה שונה אם יש בת זוג או לא והסוגיות מאוד מורכבות. בסיפור שלכם מה שנעשה, והוא קשה, זה שקודם נותנים את האפשרות ואחר כך אומרים נראה אם אפשר בכלל. אם יש הסדרה אז יש הסדרה ואם אין אז אין. הדבר הקשה הוא ההתנהלות של נחשוב אחרי".

קרא עוד:

• "זה לא נתפס ולא הגיוני לכתוב עליך בזמן עבר כי תמיד היית מלא שמחה וחיים. שי שלי, אלוף שלנו, נולדת כגיבור ונפלת כגיבור שלנו"
• אבי טרמין שבנו נהרג מירי חיילי צה"ל: "אוי ואבוי למי שיכעס וישפוט את החיילים, אני מוכן להתעמת איתו"

המשפחות האלה נתנו את היקר להם מכל ואיך אנחנו יכולים להגיד להם לא?

בינה: "נכון, לכן אני אומרת שלא יכול להיות שאומרים למשפחה יש לך כמה שעות להחליט".

אבי: "הסיבה העיקרית שהרבנות מתעקשת שלא לאשר את זה היא מסיבה פשוטה לטעמי וזה כסף. הרי אותו ילד אם הוא ייוולד הוא יוכר כיתום חלל צה"ל. לצערי אני אומר כל מדינת ישראל מונעת קודם כל מכסף אחר כך מאידיאולוגיה ורק אחרי זה מחשבה. כשהקצינים נכנסו ב-10 וחצי בלילה ב-10:50 כבר חתמנו על המסמך ושיגרו אותו. גם כשהגענו לקבור את שי אחרי יומיים היו לי ויכוחים עם הרבנות על דבר בסיסי – לזהות את הילד. בהתחלה סירבו ואמרו לי הנה רשום על הארון השם של שי ואני אמרתי שאם הוא לא פותח את הארון ואני מזהה את שי לא תהיה הלוויה. רציתי לראות את שי וזאת זכות יסוד".