"אנחנו נזרע על אפם וחמתם אנחנו חזקים ברוח ובגוף. נזרע עד המטר האחרון ונקצור עד המטר האחרון"

בתמונה מרגשת תועד החקלאי שלום ביתן מהיישוב זרועה בדרום כשהוא עומד בשטח החקלאי לצידה של המזרעה שבבעלותו ומציע לטנק שבו טנקיסטיות שנוסע על האדמות שאותן זרע בחיטה.

בראיון לירין דורון בתוכנית "תוצרת הארץ" סיפר ביתן על הרגע המיוחד: "מי ששם לב לתמונה רואה שבמקצה יש מזרעה שאיתה אנחנו זורעים את השדות ובאותו רגע יצאתי לבדוק את עומק הזרעים ושהכל בסדר ופתאום אני שומע את הטנק מתקרב אלינו. הבן שלי היה לידי הוא לקח את המצלמה ותיעד אותי שאני מצדיע להן כי ידעתי שאלה טנקיסיטיות ושהן והפלוגה הצילו את כל היישובים ב 7.10. זה היה אירוע ספונטני הן עברו ממקום למקום והציר שלהם עבר בתוך השטח שלי אבל אני לא כועס. בימים נורמליים הייתי עוצר אותן ואומר להן שיעברו בשטח חלופי אבל בשעת מלחמה והיות והחיילות האלה הצילו את יישובי הדרום אין לי בעיה עם זה. אחרי ה-7.10 אף אחד לא התקרב לאזור הזה ובגלל זה רק עכשיו אנחנו זורעים את החיטה עכשיו בערך חודש וחצי אחרי".

כאמור מי שתיעד את הרגע המיוחד היה בנו של שלום, נתיב: "מי שלחץ על המצלמה הוא נתיב הבן שלי הוא ילד על הספקטרום האוטיסטי והיה לו רגישות באותו רגע להרים מצלמה ולתעד את האירוע. הרגישויות שלו התחילו להתפתח בבריכה אצל אדם שהאמין בו לפני 4 וחצי שנים והוא אמיר כהן פיש ממפלסים ומעבר לזה שהוא שחיין מקצועי היום הוא מדורג 5 בעולם לבוגרים. אני אבא גאה ומאושר".

איפה תפסה אותך המלחמה?

"היינו בצפון באותו סוף שבוע והבת שלי נשארה בבית. שמענו שהעניינים מתחממים ואני, אישתי והילדים התארגנו וחזרנו הביתה. תוך כדי הדרך לדרום התקשרתי לכל החברים שלי מהפאלחה שהיו באזור שלנו שהם צמודי גדר לבדוק מה קורה. התקשרתי לזאב האקר שכתב שהוא לא יכול לענות בגלל שהוא צריך את הטלפון זמין. בסביבות 10 שלחתי שוב הודעה לבדוק אם הוא צריך עזרה וכמה שעות אחרי זה הוא כבר לא ענה. אם הוא היה מבקש עזרה הייתי נוסע כי אף אחד לא ידע מה קורה בשטח באותם רגעים".

על עתיד החקלאות באזור לביתן אין ספק, השטחים עוד יחזרו לפרוח: "אוי ואבוי לנו אם לא נחזור לזרוע ולחרוש, אנחנו נזרע על אפם וחמתם אנחנו חזקים ברוח ובגוף. נזרע עד המטר האחרון ונקצור עד המטר האחרון. הם לא מבינים עם מי יש להם עסק – החקלאים יותר חזקים מכל דבר שיש במדינה. לא נוותר על מטר עד הגדר. נזרע בדמעה כי איבדנו חברים אבל נזרע בנחישות ולא נוותר"