"עובר אחת אחת על התמונות, כולם אחים שלי – אף אחד הוא לא דויד וחושב כל הדרך חזרה לצפון איך כדאי לאמא להגיד"

"האחים של חורף 73" – מיזם הנצחה מוסיקלי חדש ומרגש יוצא לאור בימים אלו בהם מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור. מדובר בפרויקט שמפגיש אחים ואחיות שכולים עם אמנים ישראלים אהובים, שבחרו לקחת חלק במיזם שמובילים עמותת "האחים שלנו" וארגון "יד יצחק בן צבי", ליצירת שירים חדשים, שיהפכו לפס קול ישראלי חדש, שעוסק באחים שאינם ובאלו שנשארו, בגעגוע, הכאב, הזיכרונות והחיים בלעדיהם.

בין היוצרים והזמרים אביב אלוש, לאה שבת, סי היימן, רונית שחר, נעם בנאי, אריאל הורוביץ, ארז לב ארי, אוריין שוקרון וענת מלמוד נפגשו לפני כמה חודשים עם אח\ות שכול\ה מיום כיפור, ועברו ביחד תהליך מרגש, תוך חיבור ושיח על האח שנפל, הנסיבות, הלפני ואחרי המשבר שפקד אותם,  וביחד יצרו מחדש חיים, דרך שיר חדש שיהיה חלק מפרויקט הנצחה מרגש בן 9 שירים חדשים, שיוצא בקרוב לאוויר העולם.

הקליפ הראשון שכבר יצא הוא של היוצר אריאל הורוביץ ומשה וטנברג שאחיו דוד ז״ל נעדר במשך 9 חודשים עד שנמצאה גופתו.

בתוכנית "הבוקר השישי" סיפר הורוביץ' לאביטל גונן ועמי כברי על המפגש המרגש: "מבחינתי זאת זכות להשתתף במיזם הזה, זה תהליך מרתק. כשהגענו בהתחלה התקיים מפגש בין כל האומנים והאחים השכולים ואחרי ששוחחנו העמותה חילקה אותנו לזוגות. אני זכיתי להכיר את משה וטנברג אח של דוד ז"ל. מה שתפס אותי בסיפור של משה זה שאח שלו היה תחילה נעדר ובמהלך המלחמה הגיעה הודעה שישנן תמונות של השבויים שנפלו במצריים והמשפחות התבקשו להגיע לזהות את התמונות. בתקופת המלחמה הייתי בן 3 ויש לי זיכרון מהימים במקלט אבל הרבה פרטים אחרים חסרים לי ובעיקר בנושא הנעדרים. במהלך השיחה בנינו סיפר משה שהוא היה אז בן 17 והוא זה שלקח על עצמו את האחריות לנסוע לדרום כדי לנסות לזהות את התמונה של אחיו, הוא הרגיש שהוא היחיד במשפחה שיכל להתמודד עם זה כי אמא שלו הייתה ניצולת שואה שעברו מחנות השמדה ולא הייתה מסוגלת לבצע את התהליך הזה. הוא לא מצא את התמונה כי דוד כבר נהרג והם התבשרו על זה מאחור יותר".

דוד (דודי), בן חנה ורודולף-רפאל נולד בחיפה. הוריו, ניצולי שואה שנותרו השריד היחיד ממשפחתם הענפה. הוא גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 ובחר לשרת בחיל השריון. אחר הטירונות והכשרה מקצועית הוצב בגזרה המרכזית בתעלת סואץ בגדוד 184 חטיבה 14. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית בסיני, והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. הוא היה בין הלוחמים הראשונים שעצרו בגופם את המוני החיילים המצריים. במהלך הקרבות הציל את חברו הטוב, משה שמש, מהטנק הבוער אשר נכווה קשה. צוותו איבד שלושה טנקים בקרבות אלו. יום לפני נפילתו, השתתף בקרב שסימן את התפנית במלחמה ובו השריון המצרי נחל מפלה גדולה. למחרת היום החליט המטה הכללי לצאת לקרב הפריצה ליבשת אפריקה. המשימה הוטלה על האוגדה של אריק שרון וחטיבתו הייתה חוד החנית של המבצע. בקרב שהתחולל ב- 15.10.1973 בצומת "טרטור-לכסיקון", באזור החווה הסינית נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה על ידי טיל ודוד נפגע ונהרג במקום. עמו נהרגו כל חברי הצוות.

דוד הוכרז כנעדר. לאחר תשעה חודשים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי חוף הכרמל בחיפה. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי. הותיר אחריו הורים אח ואחות.

הורוביץ': "כששאלתי אותו איך הוא הצליח להתמודד עם הסיטואציה ומה חיזק אותו הוא סיפר שבאותו זמן הוא היה בקורס מנטרה טרסנדציאלית ונתנו לו שתי הברות שהוא שינן כל הדרך באוטובוס לדרום".

המלחמה סיפקה שתי תמונות שצרובות בזיכרון: האחת, משה דיין עם פנים אפורים כשהוא מדבר על המלחמה ביום השני כמלחמה כבדת דמים וכמה ימים אחר כך, אימך, נעמי שמר ז"ל, שרה עם הגשש החיוור על "המבשר עומד בדלת".

"זה בית שהיא הורידה אחר כך הוא לא קיים אחרי הביצוע הזה, מי שקורא בספר שהיא ערכה לפני פטירתה אין את הבית הזה. היו רגעים שהיא כתבה מדם ליבה ואחר כך הרגישה שזה קצת יותר מידי. אימא גדלה בקבוצת כנרת והייתה קשרית בקרב והתאג"ד היה במרתף הבית שבו היא גדלה. הגיעו לשם הרבה מאוד פצועים ומתו מולה אנשים שהיא הכירה אז כשזאת החוויה שלך בגיל 18 את חייה בתודעה של נס ומבינה שזה שאנחנו קיימים פה זה נס. מתוך זה היא כתבה מה שכתבה לאורך השנים".

מילות השיר 901:

901 נוה שאנן תל אביב

אני הכל חוץ משאנן

אמרו שיש תמונות של השבויים

אני בן 17 – גבר קטן

אמא ראתה יותר מדי

במחנה ואחר כך בדרזדן

אז לחפש בין התמונות זה עליי

לה מספיק דויד אחד בגן העדן

בדרך מתרגל מדיטציה טרסנדציאלית

הקורס שהחזיר אותי אל החיים

וחוזר על המנטרה שהמדריכה בחרה לי

ה-אם ה-אם ה-אם

הנהג צועק ילד זאת התחנה

ותולה עיניים עייפות בראי

ואני יורד וממהר לקריה

ה-אם ה-אם ה-אם

עובר אחת אחת על התמונות

כולם אחים שלי – אף אחד הוא לא דויד

וחושב כל הדרך חזרה לצפון

איך כדאי לאמא להגיד

ה-אם ה-אם ה-אם

901 תל אביב נוה שאנן

אני בן 17 – גבר קטן