משחררי האסי: "משרד המשפטים אימץ את הנרטיב של הקיבוץ"

ירין דורון ורותם אטיאס | מדברים ברדיו | 01.05.23

---

עיקרי ההסדר להסדרת גישת הציבור לנחל האסי:
• מקטע הנחל בחוף הירוק: יבוצעו עבודות שדרוג שיביאו להרחבת החוף כך שישתרע גם על הגדה הדרומית של הנחל, באופן שיאפשר הגדלת כמות האנשים שיכולה להיכנס אליו. למעשה שטחו של החוף הירוק יוגדל פי 2 מגודלו הנוכחי. כניסה לחוף לא תותנה בתשלום. בתוך כך, יוקם גשר המחבר בין הגדות, תוסר הצמחייה שבצד המערבי של הגדה הדרומית, תוקם הצללה בגדה הדרומית ויוצבו מתקני שירותים ופחים. הצוות ציין כי ניתן יהיה לממן את עבודות הפיתוח והשדרוג באמצעות הגשת בקשה לתקצוב לקרן לשמירה על שטחים פתוחים שהוקמו מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. במסגרת מימון עבודות הפיתוח, ניתן יהיה לבחון גם הקצאת סכומים עבור תפעול שוטף שמטרתם לכסות את העלויות הכרוכות בניהול החניה המצויה של שטחי המשבצת של הקיבוץ. לאחר עבודות הפיתוח האמורות, אשר יבוצעו לאחר עונת הרחצה 2023 ולפני עונת הרחצה 2024, ניתן יהיה לקלוט בחוף עד 520 איש בכל רגע נתון.

מדובר על הגדלה משמעותית של קיבולת הקהל לעומת המצב הקיים כיום. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי החוף הירוק יהיה פתוח בימים א-ו בין השעות 17:00-9:00. החוף יהיה סגור בשבתות, חגים (לא כולל חול המועד) יום הזיכרון לחללי צהל, ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.

• גישה לנחל וגדותיו שבתוך שטחי המגורים של קיבוץ ניר דוד: תותר גישה לציבור אל הנחל וגדותיו שבתוך הקיבוץ, וזאת דרך הגדה הדרומית של הנחל, לרבות גישה למי הנחל, למעט באזורים אשר קיימת סכנה בטיחותית בהם (דוגמת סביבת הסכר שנמצא בקצהו המזרחי של הנחל). מתן הגישה בדרך זו יאפשר המשך שגרת חיים תקינה של תושבי הקיבוץ. הכניסה תתאפשר דרך שער שיוקם בגבולה המזרחי של הגדה הדרומית שתפותח בחוף הירוק. אולם, עד להקמת הגשר המאפשר את המעבר לגדה הדרומית, הכניסה תיערך באופן זמני בכל דרך סבירה אחרת . המתווה קובע כי בשטח זה של הנחל מספר המבקרים בו זמנית במקום לא יעלה על 50 איש. בתוך כך, ניתן יהיה לנהל מנגנון לוויסות קהל המבקרים, למשל באמצעות רישום מוקדם והפקת תעודות מזהות בכניסה. באשר לשעות הכניסה, המתווה קובע כי שעות הפעילות בחלק זה של הנחל יהיו בימים א-ה בין השעות 15:00-9:00. וביום שישי בין 09:00-13:00.

משמעות הדבר היא כי בשטח יוכלו להיות בסך הכל קרוב ל-600 איש, כשהחוף הירוק משתרע על כ-5 דונם בלבד. לשם השוואה גן לאומי גן השלושה ("הסחנה") ששטחו 136 דונם קולט בימי הביקוש בין 3,000-2,000 מבקרים. בנוסף קובע המתווה מגבלות על פעילות מסחרית בנחל, על ידי הקיבוץ, למעט אורחי הצימרים והלינה הכפרית המצויה בסמיכות למים (שלא ימנו במסגרת מגבלת הקהל).

באשר להיבטי האכיפה, במסגרת הדו"ח הביע הצוות את עמדתו כי היה ראוי שהמועצה האזורית עמק המעיינות, אשר בתחומה עובר הנחל, ושהיא בעלת הסמכות לאכוף, תדאג לניהול ההסדר. במסגרת גיבוש ההסדר, קיים הצוות שיח עם נציגי המועצה האזורית, מתוך מטרה לרתום אותה לגיבוש ואכיפת הסדר קבע במקום. חרף הניסיונות, המועצה, שלא כפרה בסמכויותיה החוקיות לייצר הסדרים מאוזנים בשטחי ניר דוד ולאוכפם, ביקשה שלא להיות מעורבת בעניין נחל האסי.
במסגרת הדו"ח מצא הצוות לציין כי הגם שיישום ההסדר על ידי המועצה יהיה מיטבי, ולצד הציפייה שהמועצה תפעיל את סמכויותיה, ניתן יהיה ליישם את ההסדר גם באמצעות הקיבוץ. ללא אכיפה כזו, סבר הצוות כי אין כל עוגן חוקי אשר יצדיק את מניעת פתיחת כל תוואי הנחל ללא כל הוראה מגבילה, וכי ככל שהמתווה לא ייושם הרי שיש לפתוח את הנחל באופן גורף לציבור.
בהמשך לכל האמור, נקבע בדו"ח כי ההסדר ייבחן מחדש כעבור תקופת זמן , על סמך הניסיון שיצטבר בתקופת זמן זו.

https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/3004223

עמותת משחררים את האסי להחלטת משרד המשפטים בנוגע למתווה נחל האסי: "משרד הפנים הצטרף ל-300 משפחות במאבק שלהן נגד עם ישראל. לצערנו משרד המשפטים לא אזר את האומץ הצפוי ממנו וקיבל החלטה בלתי שוויונית שאינה עומדת בשורה אחת עם שלטון החוק. מצד אחד הם קובעים שהנחל שייך לציבור, שאין זכות לגוף פרטי לסגור גישה אליו ושמוטב שהבנייה הקרובה לנחל שהחלה בשנת 2017 לא הייתה מתבצעת ומבקשים להרחיב את החוף הירוק. מצד שני, למרות שהם קובעים שאי אפשר למנוע גישה אל הנחל וגדותיו, הם מגבילים אותה ל-50 אנשים לאורך כקילומטר וחצי, בכפוף לרישום אצל קיבוץ ניר דוד, הפקדת אמצעי זיהוי והתחייבות שלא להכנס לשאר השטחים הציבוריים בקיבוץ. מלבד זאת, ההחלטה סוגרת את הגישה לנחל בשבתות וחגי ישראל ומצמצמת את שעות הפעילות, דבר שימנע מהציבור הרחב, הכולל עובדים, סטודנטים וחיילים להיכנס לנחל האסי. מדובר ברצף של קביעות והחלטות בלתי סבירות, ההופכת את קיבוץ ניר דוד לפתית שלג ייחודי ומרשה לו, דה פקטו, לסגור גישה אל ישוב בישראל ואל השטחים הציבוריים שבו. זהו תקדים מסוכן, שלמרות אזהרות משרד המשפטים "פן יקרה בעוד מקומות", יקרה גם יקרה, ובספק אם חוקי. לצד השמחה שהציבור יזכה לגישה אל נחל האסי ולמרות הרצון לשמוח בהישגים המשמעותיים של המחאה, אין לנו אלא לבכות את צרות הראייה של משרד המשפטים וכניעתו לבריונות משפטית. חוסר היכולת של משרד המשפטים לתת קביעה ערכית משמעותית היא זאת ששמה בסכנה עתידית את משאבי הטבע של ישראל".

נתי וקנין, תושב בית שאן ממובילי המאבק אמר לירין דורון בתוכנית "מדברים ברדיו": "אנחנו לא מרוצים מהתווה. משרד המשפטים ביקש מהאזרחים להציג איך הם רואים את הפתרון להנגשת הנחל ואנחנו הצגנו תוכנית של 150 עמודים אבל המשרד קיבל מתווה שלא עולה בקנה אחד עם דמוקטריה ושויוון הוא למעשה תופס צד. הם החליטו שהם לוקחים את הצד של ניר דוד ונכנעו לנרטיב של הקיבוץ שהנחל פרטי. כל נחל האסי 1.6 ק"מ למעט קילומטרים בודדים כל הנחל נמצא בשטח הקיבוץ. הקימו פה מדינה חדשה בתוך מדינת ישראל, משרד המשפטים הכשיר יישוב אקסטריטוריאלי בתוך מדינת ישראל שצריך להפקיד בו תעודות זהות. באיזה עוד יישוב במדינה, בין אם יש בו נחל או אין לו נחל צריך להפקיד תעודת זהות בכניסה? זה עוול".  

האזינו

ממשרד המשפטים נמסר: עקרון יסוד בהסדר מעגן את הזכות הקניינית של הציבור במקרקעי הנחל ובגדותיו, מכח היותם 'מקרקעי ייעוד' בהתאם לחוק המקרקעין, ומשכך אין לקיבוץ סמכות למנוע באופן גורף את הגישה של הציבור למשאב טבע זה. בד בבד מבקש ההסדר להתחשב ככל הניתן בתושבי המקום ולמזער את הפגיעה באיכות חייהם, לרבות בדרך של קביעת הסדר מבוקר של כניסת מבקרים לקיבוץ, השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והסדרים נוספים.

תהליך גיבוש ההסדר כלל איסוף מידע, בדיקות עובדתיות ומשפטיות, התייעצויות עם אנשי מקצוע מהתחומים הרלוונטיים ובחינת עמדותיהם של גורמים שונים בשלטון המקומי, בתחום האקדמיה, ארגוני חברה אזרחית ורשויות המדינה. בנוסף, פורסם לציבור קול קורא במטרה לאפשר להעביר הערות והצעות להסדרת הנושא, והתקבלו קרוב למאה הערות. עמדות כל אלה נשמעו בקשב רב.

עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי): "ההסדר המוצע מהווה הסדר ראוי המאזן נכונה את מכלול האינטרסים והזכויות של הצדדים הנוגעים בדבר, והוא גובש לאחר שיח ממושך ושמיעת כלל העמדות בעניין. ההסדר נועד להבטיח גישה חופשית לציבור אל נחל האסי , מכח היותם מקרקעי יעוד, וזאת לצד שמירה על איכות החיים של תושבי קיבוץ ניר דוד. מדובר בנושא מורכב , גם לאור ההיבטים החברתיים והציבוריים הכרוכים בו, בנוסף על ההיבטים המשפטיים ואנו מאמינים כי ההסדר מביא פתרון נכון לאיזון האינטרסים במקרה זה".

שאלת זכות הגישה של הציבור אל נחל האסי עומדת במוקד מאבק ציבורי ארוך שנים. המאבק כנגד סגירת שערי הקיבוץ הוליד חיכוכים בין תומכי המאבק ואנשי הקיבוץ והוליד מספר הליכים משפטיים, במסגרתם נטען כנגד הקיבוץ כי יש לפתוח את שעריו ולאפשר גישה של הציבור אל מקטע הנחל הזורם בתוככי הקיבוץ. הליכים אלה ותוצאותיהם מפורטים בדו"ח הצוות.

העמדה הנוגעת בזכות הציבור למשאב הטבע הוצגה בעבר לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת בירור עתירה מינהלית שהוגשה בעניין (עת"מ 1706-09-20 ארבל ואח' נ' מועצה אזורית עמק המעיינות). בפסק דינו בעתירה, קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, הסדר ביניים שיאפשר את כניסת הציבור לנחל, בשעות מסוימות ובהיקף של עד 400 אנשים בכל זמן נתון, דרך "החוף הירוק" – מקטע שנמצא בגדה הצפונית של קצהו המערבי של מקטע הנחל שבתוך תחומי היישוב, מחוץ לאזור המגורים בקיבוץ. בנוסף, וזאת העיקר – קבע בית המשפט כי על המדינה לגבש פתרון כולל, אשר ישקף את האיזון הראוי שבין הזכויות המתנגשות, תוך תשומת לב להיבטים התכנוניים שקיימים במקום, וכן תוך התייחסות למגוון היבטים נוספים הקיימים אגב הסכסוך.

ההסדר שגובש נשען על שני אדנים עיקריים: מתן גישה של הציבור אל הערוץ הזורם בתוככי הקיבוץ, לצד הרחבה וטיוב שטח מקטע הנחל בחוף הירוק לטובת הגדלת יכולת קליטת המבקרים בו.

במסגרת הדו"ח סקר הצוות את הדינים הרלוונטיים לעניין, ומצא כי אין עיגון בחקיקה ובפסיקה להגבלה גורפת של זכות הגישה של הציבור לנחלים. בצד האמור, הצוות היה ער לכך שזכות הגישה, ככל הזכויות, אינה מוחלטת, וכי בכל עת נדרש לאזנה למול אינטרסים לגיטימיים הניצבים מולה. בענייננו, עמד הצוות על כך שפתיחה לא מבוקרת של שערי הקיבוץ לכל המעוניין עלולה לגרום בין היתר לפגיעה קשה במרקם חייהם של תושבי הקיבוץ, ובחיי הקהילה הייחודיים שנוצרו שם.

ההסדר נשען על הרחבת ההסדר במקטע הנחל בחוף הירוק מחד, ועל פתיחה מבוקרת של מקטע הנחל שנמצא בתוככי הקיבוץ לציבור הרחב מאידך.

האזינו