המציאות העגומה בצפון: "קשה לחיות על מזוודות. הסיוע מהמדינה? מספיק אולי לכסות את הדלק"

אחרי שפרש ממשחק פעיל ועזב את הקבוצה הבוגרת, מתמודד כעת אדריאן רוצ'ט עם ניסיון לייצר וודאות למשפחתו לאחר שהתפנה מביתו בעקבות המלחמה בצפון. אדריאן ובני משפחתו עזבו לפני 70 ימים את הבית בנאות מרדכי, הם עשו זאת למרות שמבחינת המדינה היישוב לא אמור להיות מפונה בגלל שאינו עומד בתנאי הפינוי בגלל פחות מקילומטר. אבסורד.

בתוכנית "היציע הצפוני – מהדורת הלייב" התייחס רוצ'ט לסיטואציה המסובכת שאיתה מתמודדת המשפחה שעברה עד היום לא פחות מ-4 דירות.

"בגלל פחות מקילומטר המדינה לא פינתה אותנו אז החלטנו להתפנות עצמאית, בתחילת חנוכה חזרנו הביתה בניסיון להתרענן ולשמור על שגרה אבל במוצאי שבת יש לי משחק עם נערים א' שאני מאמן ולבן שלי בגליל גולן אז אנחנו עלינו חזרה לצפון. כרגע אנחנו מתארחים באחוזת ברק ורק לאחרונה התחלנו לנסות לנהל סוג של שגרה. זה כבר הבית הרביעי שאנחנו עוברים, נדדנו בין מספר בתים עד שהגענו לפה. הילדים נכנסו למסגרות של אחוזת ברק אבל זה קשה מאוד לחיות על מזוודות. אנחנו בקשר עם עוד מספר משפחות שנמצאות בישובים אחרים אבל כרע אין צפי וודאות. מבחינת הממשלה אנחנו מקום בטוח ולא מפונה אבל רק אתמול ראינו את היירוטים. ביום שאחרי? נחזור הביתה אבל נרצה לראות שהשקט חזר והמסגרות חזרו. היום אני לא נותן לילד להסתובב לבד בקיבוץ".

עד כמה העובדה שהתפניתם עצמאית מהווה קושי כלכלי?

"הודיעו לנו שיהיה מענק חד פעמי אבל אם אני משווה את להוצאות שלי זה אולי מכסה לי את הדלק. בגלל חוסר הודאות אני לא יכול להיענות להצעות עבודה. בכל בית שעברנו היה חסר לנו משהו כרגע זה מכונת כביסה".

איך שגרת האימונים נשמרת בסיטואציה הזאת?

"אנחנו עובדים באופן מסודר במחלקה עם דו"ח נוכחות והמאמנים יודעים איפה כל השחקנים נמצאים. אין לנו הרבה מפונים במחלקות מלבד שלושה מקריית שמונה ועוד שלושה מיישובי סמוכי גדר. 80 אחוז מהשחקנים נשארו בבתים שלהם. אנחנו מתאמנים בעפולה אבל השגרה היא לא קלה".

יש טעם לנהל ליגה בסיטואציה כזאת?

"בעיניי אין מוטיבציה לשחק וגם אין על מה לשחק, הרי ביטלו את העולות והיורדות, אז עצם ממשיכים את העונה רק כי צריך להכין את השחקנים לגילי נוער. משיחות עם מאמנים אחרים בליגה כולם מרגישים שהעונה מיותרת".

לחצו להאזנה לראיון המלא