"נשארו שלושה ילדים בוגרים בלי אימא והם בתחילת חייהם, בלי מישהי שתלווה אותם בדרך והלב נשבר"

הטרגדיה באשדות יעקב: ביום שאחרי הרצח המזעזע של רוית גל נחמד התושבים והחברים עדיין מנסים לעכל את האובדן של בת הקיבוץ.

מפרטים שניתן לפרסם עולה כי הדיווח הגיע למשטרה סמוך לשעה 18:30 כשהרצח על פי החשד אירע כמה שעות קודם לכן. כוחות שיטור שהגיעו למקום איתרו את רוית ללא רוח חיים וכמה מאות מטרים ממנה את גופתו של הרצל בר עוז. חקירה ראשונית בשטח העלתה כי בר עוז ירה למוות ברוית והתאבד.

עוד נודע כי השניים היו בני זוג במשך מספר שנים ונפרדו לפני שלושה חודשים. נציין כי מתוקף תפקידו החזיק הרצל, תושב אניעם, באקדח ברישיון מזה עשרות שנים.

עדי גל, קרובת משפחתה של רוית גל נחמד ז"ל: "אנחנו המומים וכואבים ומתקשים לעכל את המציאות הזו. אני מלווה את המשפחה מאתמול ושומעת מהם שגם כשהכתובת הייתה על הקיר – הם לא האמינו שדבר כזה יכול היה לקרות. הילדים ואני כנציגת המשפחה קוראים למי שנמצא במקום הזה שילך להתלונן. לצערנו נכנסנו לסטטיסטיקה הנוראית של האלימות הגואה נגד נשים".

"רוית הייתה אמא מסורה, היא הייתה הכל בשביל הילדים שלה, אוויר לנשימה עבורם, הלב והשמש של המשפחה. הילדים מספרים שתמיד הרגיש שהיא ידעה לומר את המילה הנכונה ואם משהו לא הסתדר – היא ידעה לסדר את זה. לא משנה איפה פגשת אותה – בין אם זה בעבודה בבית החולים, כמטופל, או בשבילים של הקיבוץ, היא הייתה נותנת לך את אותו יחס אוהב וחם. ביממה האחרונה אנחנו מוצפים באינספור קולות של מטופלים המומים, שמשבחים את רוית ואת הטיפול הנפלא שהעניקה להם בתפקידה. אנחנו כואבים ומתגעגעים מאוד".

ראש המועצה האזורית עמק הירדן, תושב אשדות יעקב ובן כיתתה של רוית סיפר בתוכנית "מדברים ברדיו: "הלם גדול, אף אחד לא האמין והעלה על דעתו שנגיע לזירה וניתקל בתמונות הקשות האלו.

על פרק הזמן שלקח מאז האירוע ועד זיהוי הגופות אמר גרינבאום: "יש מטווח שנמצא לא רחוק מאשדות ושומעים את הירי במהלך היום ויכול להיות שזה מה שקרה".

"רוית חזרה מעבודה והוא ארב לה ככל הנראה, הוא ידע איפה היא חונה והכיר את אורחות חייה ורצח אותה בדם קר והתאבד. זה כל כך נורא שאני מדבר על זה, על הקלות הבלתי נסבלת שניטלו חייה של אישה יקרה, חברה יקרה שגדלנו יחד וגידלה משפחה לתפארת".

הכרתם את הרצל?

"מכיוון שגרנו באשדות איחוד פגשתי אותם בשבילי הקיבוץ כמו שמקובל בקהילה כמו שלנו. בוודאי שלא העלינו על דעתנו שדבר כזה יקרה, הם נפרדו לפני מספר חודשים בנסיבות שנחקרות. איש מאיתנו לא שיער ולא ידע ולא היו סימנים. פגשתי את רוית לפני יומיים והיה חיבוק, לא היה לגורמי הרווחה שום מידע על המשפחה. אף אחד לא ידע שזה הולך לבוא בשום צורה".

"נשארו שלושה ילדים בוגרים בלי אימא והם בתחילת חייהם, בלי מישהי שתלווה אותם בדרך והלב נשבר. בקהילה שלנו כולה רבים הכירו אותה והרבה מעגלים וכולנו מזועזעים ובהלם מהסיפור הכל כך קשה וטרגי הזה. כולם חוו על המדרכות את האירוע והשיח הקשה הזה ואנחנו מנסים להגיע לכל מהעגלים לוודא שכולם מקבלים את המענה הראוי".

שני אליאסי, אחות אחראית במרכז הרפואי צפון, חברתה של רוית: "רוית זה אור מיוחד בחיים שלי באופן אישי בחיים שלנו כצוות רפואי במחלקה. רוית הייתה אחות במלא מובן המילה, אם זה למטופלים או לצוות שעובד איתה. אחות מקצועית ואנושית, אמפטית היא ראתה כל אחד מאיתנו בייחודיות שלו, ידעה לייעץ לראות מי צריך שיחה טובה ועידוד. כל אחד מהצוות ידע שהוא איתה במשמרת יש על מי לסמוך, היא הבן אדם. היא הייתה העוגן והצוות שלנו במחלקה, אנחנו המומים וכואבים".

"ידענו על הפרידה אבל לא נכנסנו לפרטים, ידענו שהיא עוברת תקופה לא פשוטה אבל היא לא שיתפה אותנו. ניסינו להיות איתה ביחד, לעודד אותה ולהיות איתה כמה שאפשר. היא אהבה לצחוק ולהרים את כולם וככה נזכור אותה בן  אדם טוב, שמח ואופטימי והבן אדם הנכון תמיד בכל מקום".

"אתמול היא עבדה איתי משמרת בוקר ובדרך כלל בבתי חולים יום ראשון בוקר זאת משמרת לא פשוטה ויש עומס, ומשום מה הייתה המשמרת הכי טובה שיכולה להיות. הייתה אווירה טובה ואני שמחה שלפחות הפרידה ממנה הייתה ככה וזיכינו להינות מהאור שלה והטוב שלה".

"לקראת 7 בערב התחילו כל מיני שיחות, הודעות ושמועות שמישהו נרצח, ואני קיבלתי את השיחה גם לצערי הרב מאחות שגרה בקיבוץ והייתי בטוחה שאני הוזה, שמדברים איתי מחלום רע שאני תכף אתעורר ממנו. שאלתי כמה פעמים אם זאת רוית כי הרי עכשיו היינו יחד במשמרת ותכננו דברים לעשות יחד ואיך זה יכול להיות, זה לא נתפס".