מירן: "ממשלת ישראל מכינה את הקרקע "לרצח החטופים ב". אות חיים מגלבוע דלאל ואלון אהל: "הזדעזנו ממצבו, אינו רואה בעינו הימנית"

היום ה-700 למלחמה | עדכונים שוטפים:
18:45 | משפחת אהל ביקשה למסור בתגובה לפרסום סרטון בנם החטוף אלון אהל: "הזדעזענו לראות את מצבו של אלון. לאחר התייעצות עם מומחי עיניים בארץ ובעולם, ברור כי אלון אינו רואה בעינו הימנית. המצמוצים התכופים בעיניו מעידים על קושי חמור להתמקד ולראות לאורך זמן"
משפחת אהל ביקשה למסור: "אין שום דין בינלאומי המתיר להחזיק בשבי אזרח פצוע ללא טיפול רפואי הולם. האחריות לשלומו של אלון מוטלת על שוביו ועל הנהגת חמאס, המחויבים לשמור על חייו ובריאותו לפי כללי המשפט הבינלאומי. חשוב להזכיר, אלון הוא לא רק אזרח ישראלי, אלא גם אזרח סרבי וגרמני. אומות העולם לא יעברו לסדר היום אם מצבו הרפואי של אלון יחמיר. אנו עושים מאמצים לשוחח עם השליח המיוחד לנושא החטופים, סטיב וויטקוף והגורמים הרשמיים בסרביה ובגרמניה. כמו-כן אנחנו חוזרים ומבקשים מהציבור ומהתקשורת להימנע מפרסום הסרטון ושום תמונה העולות ממנו".
18:42 | בהמשך להודעת רה"מ לאחר שיחתו עם הוריהם של אלון אהל וגיא גלבוע דלאל: מי שרוצה באמת להשיב את כל 48 החטופים והחטופה, לשיקום או לקבורה ראויה – מוציא באופן מידי את צוות המו״מ לשיחות. מי שרוצה את החטופים בבית מקדם את ההסכם שממתין לממשלת ישראל לדיון והתייחסות וממנף אותו להסכם כולל להשבת כולם. מי שלא רוצה באמת – מוציא הודעות לתקשורת, וחיילים לקרב למלחמת נצח שתוביל לרצח ולהיעלמות החטופים. אל תכשיר את הקרקע לרצח עוד חטופים, לא תוכל להגיד שלא ידעת שהם שם. הרמטכ״ל כבר הזהיר שאפשר להשיג את אותן המטרות עם פחות סיכון לחטופים".
16:55 | שורד השבי קית' סיגל: "שבע מאות ימים עברו מאז אותו בוקר נורא. שבע מאות ימים של כאב, של געגוע, של תקווה. 700 ימים של לילה שלא נגמר, עבורי, עבור משפחתי, עבור כל מי שעדיין שם, בלב האפלה וכל אלו שממתינים להם בציפייה דרוכה שיחזרו".
"ביום הנורא ההוא, נחטפנו אביבה ואני מביתנו בכפר עזה. אביבה שוחררה לאחר 51 ימים, ואני נותרתי בשבי עוד 433 ימים. במהלך הזמן הזה, חוויתי רעב, פחד, השפלה, וראיתי דברים קשים שאי אפשר לשכוח. חוויתי כאב וצער עמוקים על משפחתי, על חבריי לשבי, על עצמי וגם על אלו שאותו יום נורא היה האחרון עבורם, חברים, שכנים, אנשים טובים שלא זכו לסוף טוב".
"מאז שחרורי, אני נושא את קולם של אלו שנותרו מאחור. אני פועל ומדבר בשמם, כי הם לא יכולים. ואני מבקש מכולנו, אל תשכחו אותם. אל תתנו לזמן לטשטש את תמונתם, את מצבם הנואש. הם עדיין שם, ממתינים, מקווים, סובלים ונאבקים לשרוד עוד יום, עוד דקה. אני עומד כאן היום כי לי הייתה הזכות לשוב. אבל החובה שלי, החובה של כולנו, היא לא להפסיק להילחם עד שגם הם ישובו. זו לא שאלה של פוליטיקה. זו שאלה של אנושיות, של לב, של ערכי המדינה. אנחנו עם שמבין מה זה להיות נרדף. אנחנו עם שיודע מה זה לאבד. אבל אסור לנו לקבל את המצב הזה שבו הם נשארים מאחור כבר 700 ימים. כל יום שעובר הוא נצח עבורם. כל דקה שם היא כאב בלתי נסבל. הם לא יכולים לחכות עוד. הם לא פוסטרים, הם בני אדם, והם שלנו. ואנחנו חייבים להחזיר אותם, עכשיו! אני קורא למנהיגים בארץ ובעולם: עשו כל שביכולתכם להשיב את החטופים הביתה. אל תאפשרו שהפוליטיקה תגבר על האנושיות. אל תתנו לאדישות להחליף את החמלה. ולכם, הציבור: המשיכו להרים את הקול, לצעוד, לכתוב, לדבר, לענוד סיכת חטופים. כל פעולה, קטנה כגדולה, מחזקת את התקווה ומקרבת את היום שבו כולם ישובו הביתה. שבע מאות ימים הם יותר מדי. בואו נעשה הכול כדי שלא יעברו עוד ימים מיותרים עד שכולם יחזרו אלינו הביתה ונוכל כולנו לנסות להשתקם".
אביבה סיגל: "אנחנו קמים בבוקר ולא אומרים בוקר טוב, אנחנו רק אומרים מה עוד אפשר לעשות בשביל להחזיר את החטופים".
"אנחנו עומדים פה ביום ה-700, ולהגיד לכם את האמת, כל מה שבא לי זה לבכות. אני יודעת כל כך הרבה על מה שגלי וזיוי שלנו וכל החטופים עוברים. אני חושבת על משפחת דלאל ואהל, מה הם מרגישים כשהם רואים את הבן שלהם, כי אני יודעת מה אני הרגשתי כששמעתי כשיצא סרטון של קית'. זה קשה. הגעתי היום ברכבת מהצפון, וברכבת ישב מולנו חייל בשם ליאור. שהוא הרים את המבט, הסתכל והוריד, עד שהצעתי לו משהו לאכול. הוא אמר: אני לא יודע מה להגיד, אני כל כך מתרגש שאני לא יודע מה להגיד. הוא סיפר שהוא מהתותחנים ואני סיפרתי לו שהרגשתי את הפצצות שלו יחד עם קית׳ שהיה רואה אותי רועדת ומרגיע אותי. החטופים שם מרגישים את כל מה שקורה מעל האדמה ומתחת לאדמה. גם מתחת לאדמה מרגישים את כל הפיצוצים"
15:47 | כעת מתקיימת קבלת השבת של קהילות שער הנגב נחל עוז לדורותיה בכיכר החטופים, המונים הצטרפו לשורדי השבי ולמשפחות החטופים:
לישי מירן: "ב-03.11.23 ערכנו פה בכיכר את קבלת השבת הראשונה. זאת הייתה הפעם הראשונה שעליתי על רכב, הפעם הראשונה שהגעתי לפה. הכל היה לי זר ומנוכר. לאט לאט המקום הפך לסוג של בית. אני מכירה כל שביל, כל מרצפת, כל מדרגה. באותו היום לא הבנתי כלום ובעיקר רציתי להיעלם. לא שיערתי לעצמי שעדיין אצטרך לעמוד פה ביום ה- 700 ולהיאבק להצלת עמרי ו- 47 חטופים. לא תיארתי לעצמי כמה קבלות שבת עוד נערוך פה בתקוה וציפיה, בכעס וזעקה להחזרתם".
"הרבה שואלים אותי בימים האחרונים איך עוד יש לי כוחות. איך אני לא מתייאשת. זו שאלה טובה. אבל התשובה שלי היא כזו: איזו פריווילגיה יש לנו לוותר?? עמרי שלי עוד שורד. ואם הם נאחזים בחיים אז מי אני? מי אנחנו שנוותר ונשבור הכל?! בימים האחרונים, משפחות החטופים קיבלו טלפונים מגורמים רשמיים. אני מנועה מלפרט בשלב זה יותר מדי, ואני לא רוצה לפגוע במשפחות אחרות, אבל אני יכולה לומר לכם מידיעה: מממשלת ישראל עובדת בלהכין את הקרקע "לרצח החטופים ב'".
"זו לא תיאוריה, זה לא חשש, זו אזעקת אמת שמגיעה מגורמים רשמיים ובכירים. אני מקווה שבימים הקרובים הציבור יוכל להיחשף לכך יותר, ושהדבר לא יימנע ממנו ולא יצונזר. כי זכותו לדעת את זה. אני רוצה לומר לכם משהו קשה, אבל הוא צריך להיאמר – אני חושבת שממשלת ישראל מנהלת מלחמת התשה מולנו, מול אזרחי ישראל בכלל ומול משפחות החטופים בפרט".
"ביום ה-100 אמרו לנו שלא נגיע ליום ה-200.
ביום ה-200 אמרו לנו שחייבים להרגיע את המחאות כי זה פוגע במו"מ. בימים ה-300 ו-400 אמרו שזה עוד רגע נגמר. רק עוד מעוז אחד אחרון של חמאס. רק עוד פסע. ביום ה-600 אף אחד כבר לא טרח לדבר איתנו. ביום ה-700 אנחנו כבר מטרד. רעש רקע שצריך להתעלם ממנו. אבדה הבושה. במקרה הטוב מתעלמים מאיתנו, ובמקרה הרע קוראים לנו "פלנגות". אז צריך לומר את האמת הכואבת: לממשלה הזו כבר לא אכפת ממספרים. בין אם זה 900 נופלים או 48 חטופים או 700 ימים. מנסים להפוך את המציאות הבלתי נסבלת הזו לעוד מספר שאפשר לבלוע. למשהו שניתן לתמצת לכותרת בעיתון. החיים של אזרחים ולוחמים נהיו כל כך זולים. הבלתי נסבל הפך לנסבל".
"ואני אומרת לכם כאן, מתריעה: לממשלה הזו לא יהיה אכפת להפוך את המלחמה הזו למלחמת אלף הימים אם זה מה שיתאים לה. אז איך אני מחזיקה מעמד? כי אני יודעת שאזרחי ישראל לא מפסידים במלחמת ההתשה הזו. הם גוברים עליה כל יום – הם לא נכנעים ולא מוותרים. הם מתעקשים. כי הם, אתם, כולנו, יודעים שלא נוכל לחיות במדינה שהקריבה בעיניים פקוחות ובזדון חטופים חיים ולוחמים עבור אשליות ריקות ופחדנות פוליטית".
"אהובים שלנו אם אתם רואים. אם אתם במקרה שומעים אנחנו כל כך מחכים לכם פה בבית. עם שלם עושה הכל, כל יום, כדי להילחם עליכם. תהיו חזקים תחזיקו מעמד! עמרילי כמו בכל יום גם היום אני מבטיחה לך אתה עוד תשמע את המילה אבא. אתה עוד תקבל חיבוק מרוני ועלמא שיירפא את הכל"
13:53 | משפחתו של גיא גלבוע דלאל: "קיבלנו אות חיים מגיא שלנו אחרי חצי שנה מהסרטון הקודם שבו נראה עם אביתר דוד צופים בחבריהם משתחררים. גיא, אלון ועוד חטופים הועברו לעזה ואנחנו חוששים מאוד לחייהם. חייבים להחזיר אותם הביתה".
13:16 | אחרי 700 ימים בשבי: משפחתו של אלון אהל קיבלה אות חיים. אהל הוא החטוף שמופיע בסרטון שפורסם מוקדם יותר היום על ידי חמאס שבו מופיע גיא גלבוע דלאל. בשלב זה המשפחה לא התירה לפרסם תיעוד של הסרטון או צילום מתוכו
12:35 | שר הביטחון: "כעת מוסט הבריח משערי הגיהינום בעזה. הודעת פינוי ראשונה נמסרת לבניין טרור רב קומות בעיר עזה בטרם תקיפה. כשהדלת תיפתח היא לא תיסגר ופעילות צה"ל תלך ותגבר – עד שמרצחי ואנסי החמאס יקבלו את תנאי ישראל לסיום המלחמה ובראשם שחרור כל החטופים והתפרקות מנשק – או שיושמדו".
11:15 | בשעה זו חמאס מפרסם סרטון של החטוף גיא גלבוע דלאל וחטוף נוסף ששמו עדיין לא אושר לפרסום

10:10 | משפחות החטופים בתגובה לעדכונים שקיבלו מקציני השו"ן על כך שהמבצע בעיר עזה יגביר את הסיכון לפגיעה בחטופים החיים והיעלמות החללים וכי לצה״ל אין מידע מדוייק באשר למקום הימצאם: "אנו מודאגים עד עמקי נשמתנו. הפעולה הזאת מסכנת באופן מיידי וישיר את יקירינו שנמקים במעמקי מנהרות החמאס כבר 700 ימים. לצערנו, לא שמענו על שום דרך להגן עליהם ולא הוצגה לנו שום תוכנית שתוודא כיצד מבצע מרכבות גדעון ב׳ לא יהפוך לרצח השישייה ב׳. 48 יקירינו בסכנת רצח והיעלמות לעד בחורבות עזה. אנו מזועזעים מהחלטת הרמטכ"ל לשתף פעולה עם מלחמה מיותרת כשהרמטכ״ל עצמו סבור כי ניתן להגיע לאותם הישגים בדרכים שלא יסכנו את החטופים והחיילים. מה שלא עבד במרכבות גדעון א' לא יעבוד בפרק ב' וגם לא בפרק ז'. יש הסכם שמונח על השולחן – הוא זה שישיב את החטוף האחרון, הוא זה שיסיים את המלחמה. אנחנו דורשים מרה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל לפגוש אותנו בדחיפות ולהסביר כיצד הם מבטיחים שיקירינו לא ייפגעו מהמבצע ואנו דורשים להתחיל מו"מ באופן מיידי שבסיסו הסכם וויטקוף כמנוף להסכם כולל שישיב את כולם"